לשיטת הנוהגים לאמרו שמו"ת, כיצד א"כ חוצים הפסוק דלעיל והלא נאמר"כל פסוק דלא פסקיה משה רבינו אנן היאך ניפסקיה"?

כיצד מופיע קריאה זו בנוסחי תפילה קדומים, האם התרגום מופיע עבור כל הפסוקים או רק לשלוש עשרה המידות?

מהם המסורות השונות של מנין שלוש עשרה מידות של רחמים?

באילו נסיבות רשאים הציבור להשלים תפילתן על אף שנותרו פחות מעשרה מתפללים?

מהו הדין לגבי שאר הדברים שנמנו ברשימת המחוייבים בעשרה, האם רשאים הציבור להשלימם אף שלא בעשרה?

שמונה פסוקים אחרונים של התורה, האם רשאים הציבור לחזור ולקרוא אותם חמשה עולים אף שלא בעשרה?

באלו זמנים ובאלו נסיבות אין נופלין על פניהם ואין אומרים תחנון?
מה עדיף, להתפלל במקום שישנו מוהל ולמעט באמירת תחנון או במקום שאין שם מוהל ע"מ שלא להימנע מנפילת פנים?
היש "לקדש מלחמה" על המנהגים השונים שנהגו בנושא זה עדות ישראל?

האם חשוב שיאמר הזמירות עם ברכות למרות שהוא ישתלב עם הציבור רק בתפילת העמידה?
מהו מעמדן של הזמירות, האם חייב להשלים הזמירות אחר התפילה ע"מ שיוכל להשתלב עם הציבור בקרית שמע וברכותיה?
היש חשיבות לסדר המזמורים שיאמר בכפוף לזמן שנותר לו עד ההשתלבות עם תפילת הציבור?

היש לסמוך על הטענה שהיות והיו פטורים מתפילת ערבית כאוננים בתחילת הערב אזי נפטרו לחלוטין מתפילה וק"ש עד עלות השחר?
בנסיבות שהאבלים נפטרו מתפילת מנחה בגלל היותם אוננים,האם יתחייבו כאבלים לחזור ולהתפלל מנחה כתפילת תשלומין?
כיצד ינהגו אבלים בשבת בהבדלה בנסיבות שטרם נקבר הנפטר ואז כאוננים לא יוכלו לקיים הבדלה?