לכבוד הרב שלום שאלתי היא הרי אנחנו מתחילים לבקש גשמים בז' במר חשוון ולא בשמחת תורה כדי שעולי הרגל יספיקו לחזור אז השאלה שלי היא למהאותו עניין לא חל גם בהפסקת בקשת גשמים שהרי מפסיקים ביו"ט ראשון של פסח. ומדוע אז לא מקדימים את הפסקת הבקשה בשבועיים כדי שאלה שעולים לרגל יכלו לעלות ברגוע ולא ייתפללו בעת עלייתם שירד גשם.
לכבוד הרב רצון יצ"ו שלום וברכה מה יש לעשות כאשר אדם (זקן) עולה לתורה, קורא, ובין פסוק לפסוק אומר שתיים - שלוש מלים שאינם מן הקריאה?
בתודה.
שלום רב. למדתי כי: נכון היה להתחיל לבקש על הגשמים בתפילה מיד בסיום חג הסוכות, אך חכמים, בתקופתם, ראו את הקושי של עולי הרגל החוזרים לבתיהם ותיקנו לשאול על הגשמים החל מ ז' בחשוון. בתקופתינו אנו,
א. אין עולי רגל.
ב. וכשיבנה המקדש במהרה בימינו, זמן הנסיעה לכל היותר כ 5 שעות.
ג. היום הדרכים סלולות היטב וגשמים לא מעכבים במיוחד את הנסיעה.
האם בגלל שימים אלו נקראים גם מועד הריהו יוצא ידי חובה גם בתפילת יו"ט?
מי שביום אסרו חג טעה ואמר "יעלה ויבוא" וסיים תפילתו, האם חייב לחזור ולהתפלל?
מה הטעם שהמתפלל של חול בשבת יצא ידי חובתו?
מועדים לשמחה.
שלום וברכה לכב' מו"ר.
1. מניין ובו כהן יחיד אשר לא כ"כ בקיא בקריאת התורה, אך מסוגל להכין מברך ראשון בלבד. לעיתים אין לוי במניין והכהן נדרש לקרוא גם את שני. הדבר מפריע מאוד לכהן וגורם לו עגמת נפש ומזה הוא נעדר מהמנין. מהי עיצת הרב בעניין כדי לקרב אותו ובכל זאת לא לפגוע בו ?.
2. עלה קורא בתורה ובגליון מופיעים מס' פסוקים המתחילים ב'וידבר ה' ...'. המברך קרא פסוק ראשון בשלמותו 'וידבר ה' ...' אך לא ב'וידבר ' בתחילת המברך. האם עליו לחזור ולקרוא שוב את הפסוק 'וידבר' במקום הנכון - בתחילת המברך ?
היש על היחיד חובת תשע או שבע ברכות במוסף והאם נתקנה שמיעת השופר במוסף גם ליחידים?
האם יש לחשוש לעבירה על ברכה לבטלה כשהיחיד מתפלל לחש וחזרה?
מה עדיף. תפילה בציבור או פיצול ליחידים "שאמי" לחוד ו"בלדי" לחוד בגלל ספק ברכות?
לכבוד הרב שלום וברכה!
1. אם בחדר סגור הסמוך אלי יש מנין מתפללים והם עונים עתה לקדושה האם אני חייב לעמוד ולענות עמם, במידה וכבר התפללתי?
2. אותה השאלה במידה ואני בעיצומו של לימוד תורה. בכבוד רב.
שלום לרב
בסוף תרגום ההפטרה הילד אומר "על דא יתברך וישתבח שמא רבה קדישא די לעילא חיא וקיימא וכו' " המילה "חיא" עם דגש ביו"ד או לא?
תודה רבה.
מהם המקורות של הנוהגים לתרגם את פסוקי התוכחה?
מדוע מרן הרב קארו כתב את דיני המתורגמן למרות שמנהג זה נשמר רק בקרב יהדות תימן?
איך התגלגלו למנהג שלא לתרגם פסוקים אלו וכיצד התייחסו אליו רבני תימן ובכללם מהרי"ץ?
שלום לרבנים, אני מלמדת מבוגרים את התפילות, וב"ה רואה המון סייעתא דשמיא מעבודתי. מה שמפליא אותי מכל הוא שאני מגלה דברים בתפילות שאף פעם לא שמתי לבי אליהם, מתוך הכרותי את התפילות בע"פ. אחד הדברים שמפליאים אותי הוא שיש שינויים בזמן ו/או בגוף בתוך ברכה, לדוגמא, שים שלום - מדבר בגוף שני יחיד (עמך, ברכנו וכו'), ובסוף, פתאום "המברך את עמו (גוף שלישי יחיד) ישראל בשלום". תהיתי ולא יכולתי למצוא תשובה לשאלה זו. למה אכן חז"ל שינו זמנים וגופים באמצע תפילות?