מי שבטעות התפלל תפלת יו"ט בחולו של המועד, האם חייב לחזור ולהתפלל תפילה של חוה"מ?

בחול המועד שאדם התפלל בטעות ביום ראשון של חול המועד את תפילת שחרית של יום טוב ורק לאחר מכן לאחר שהוא גמר את התפילה נזכר שהוא התפלל תפילה של יום טוב והשאלה היא האם יצא ידי חובה של תפילת שחרית או שמה צריך הוא לחזור ולהתפלל תפילת חול רגילה כמובן הם אמירת יעלב ויבוא ברצבע חליצנו והתשובה נראים הדברים שכל שלא התפלל את התפילה של אותו יום אינו יוצא ידי חובה משל מה הדבר דומה לא מבעיה היום שהדבר פשוט היום זה סרוחג אדם בטעות מתוך שגרה מתפלל להניח את התפילה של חול המועד ואומר יעלה ויבוא בתוך הצבע חליצנו שוודאי לא יצא כי זה לא חול מועד אם הוא כבר גמר את תפילתו אלא אם הוא למשל אמר תפילת יום טוב היום בוודאי שלא יצא כיוון שזה לא יום טוב אלא אפילו אם התפלל בחול מועד תפילת שחרית של יום טוב שגם לעניין זה הוא לא יצא כי יום טוב אינו חול מועד וחול מועד אינו יום טוב נכון מאוד שחול המועד הוא גם מועד וגם חול אבל הוא גם חול ואין לטשטש בין הדברים שהרי יכולים להגיע להוונות לא נכונות להשלכות הלכתיות אחרות לא נכונות בהלכה נאמר בפרק עשירים הלכות תפילה זהו הפרק שרבנו שם מונה את דיני הטעויות בתפילות אז רבנו אומר מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא ואם נזכר והוא בתוך התפילה גומר ברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת במ דברים אמורים בערבית או בשחרית או במנחה אבל במוסף פוסק אפילו באמצע הברכה. וכן אם השלים תפילה של חול על דעת שהיא מוסף, חוזר ומתפלל מוסף אחד שבת ואחד יום טוב ואחד ראש חודש. כלומר יש לנו רק יוצא מן הכלל בנוגע למי שטועה ומתפלל של חול בשבת. ודווקא ערבית, שחרית ומנחה, אבל לא מוסר. וזאת למה? משום שמבחינה עקרונית היינו צריכים להתפלל ביום שבת את כל תפילת 18. רק חכמי ישראל הם הם שהורידו לנו את תפילות הבקשיות, את כל הברכות האמצעיות, בקשות היחיד ובקשות הרבים הן בגלל תורח ציבור והן כדי שלא לא לא יצטרך לבקש בקשות ביום שבת מה שזה לא הולם את שת היום. אבל כיוון שברמה העקרונית יכל כן לעשות את הדבר הזה, הרי שאם טעה והתפלל את תפילת החול במקום ערבית של שבת או במקום שחרית של שבת או במקום מנחה של שבת יצא אבל לא מוסף כי מוסף בתפילה הזו בתפילת 18 ולא קרב זה אל זה זוהי תפילה מהותית אחרת וזו תפילה מהותית אחרת וכמו של עניין מוסף זה לא משתנה ולא מתחלף. כך אותו דבר כשאדם מתפלל ביום חול, תפילה של שבת, תפילה של יום טוב, שוודאי ודאי אינו יוצא ידי חובה, כי זאת לא התפילה שהוא צריך להתפלל. כך אותו דבר גם כן בחול המועד. כי בחול המועד צריכים לזכור שהוא קודם כל חול ואחר כך מועד. והואיל וכן, התפילה שלו היא תפילה רגיל. ואם לא תפלל את התפילה הרגילה אלא התפילה של יום טוב הוא פשוט מעיד כאילו שהיום הוא יום טוב זה ואינו כן ולכן בוודאי שאיננו יוצא ידי חובה אלא שאנחנו אמרנו כעת חידוש בתוך דברנו שאם למשל ביסרוחג א אמר כעת במקום תפילה רגילה נניח בטעות בתפילת הלחש נניח אמר האדם יעלב יבוא א בצבע חליצנו יעלה ויבוא. אמרנו שאם כבר נשלמה כל תפילתו אז דומה שלא יוצא יד חובה וצריך לחזור על כל תפילתו. מילא אם לא נשלמה תפילתו אז חוזרח מרצה אלך בלי עלב יבוא אבל אם כבר שמים אז היי צריך לחזור עוד פעם למה מה כוחנו לומר שצריך לחזור עוד פעם כי אם אמר ברצבע חליצנו יעלב יבוא כאילו מצהיר שהיום הוא חול המועד והיום אלינו חול המועד ולכן כל התפילה הזו מתחילתה ועד סופה הופכת להיות תפילת חול המועד זה המהות של תפילת חול המועד הראיה שבחול המועד אם לא יאמר יעלה ויבוא ירצה וחליצנו בין בערבית לא רק בשחרית חוזר ואילו בראש חודש אם לא אמרעלב יבוא ברצה בשחרית חוזר בערבית לא חוזר כי אין קדשים חודש בלילה וזו רק הסיבה היחידה אבל מה אנחנו רואים אנחנו רואים שהיעלה ויבוא ברצבע חליצנו היא נותנת מהות אחרת לתפילה זו תפילה של ראש חודש זוהי תפילה של חולו מועד ולכן אם כבר גמר תפילתו דומה שזוהי לא התפילה של אותו יום וצריך לחזור כל שכן כאמור אם תפלל בחול המועד תפילת שחרית של יום טוב שצריך לחזור ולתפלל את תפילת חול המועד רגיל רבי חניה בנגש שומר הסבר am