האם "עניה סוערה" לפי שבע דנחמתא או "מחר חודש" לפי דין התלמוד?

מדוע בתלמוד התמודדו עם בעיה דומה של ר"ח אב שחל בשבת ואילו שאלתנו לא נדונה כלל בתלמוד?

האם יש הבדל במדרג ורמת החיוב של תלת דפורענותא ביחס לשבע דנחמתא? מהי השתלשלות המנהגים בנדון בין העדות השונות?

האם "השמים כסאי" ככל ר"ח שחל בשבת, או "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" הקשורה לשלש דפורענותא?

מהו המקור של השינוי במנהגים של ההפטרות המיוחדות לתלתא דפורענותא?

האם יש להעדיף ההתחדשות (ר"ח) וחזרה בתשובה על פני התוכחה הלאומית המזכירה לנו שלא ליפול לשגרה?

בירור גדרי אמירת או עניית הקדושה לפי שיטת הרמב"ם לעומת שיטת השו"ע והרמ"א?

האם יכול להתפלל בעזרה מחוץ לבית הכנסת ללא השתלבות עם הציבור?

אם מדובר בתפילת שחרית, האם יכול לדלג על קריאת שמע וברכותיה למרות שאינו סומך גאולה לתפילה? מהי חשיבות עניית אמן בשומע תפילה, על היחיד?

האם כשמתפללים ביחד נחשב תפילת ציבור למרות שמתפללים בלחש?

האם במקרה זה יצטרף מיד עם הציבור או עדיף שיתחיל להתפלל כיחיד ועלול להפסיד את הקדושה?

האם יחיד חייב לומר קדושה בנפרד או רק עונה הקדושה בהמשך לש"צ?

היש דרגות בתפילת הציבור וא"כ כיצד ישפיע על דינו של המאחר?

האם יש להוציא את כל ספרי התורה לבדיקה והגהה או ניתן לסמוך על חזקת כשרות ולהמשיך להוציא ס"ת לפי התור?
האם במקרה זה חלים דיני תערובות כמו במיני מאכל? דהיינו, ביטול חד בתרי או אין ביטול לדבר חשוב?
כאשר נמצא פסול בס"ת במהלך קריאת הציבור, האם יש לחזור על כל הקריאות שקראו בספר תורה זה?
האם ניתן להפעיל כללי ביטול ברוב כמו בדיקת חמץ במספר בתים? דהיינו כל דפריש מרובא פריש?