לכבוד מארי ערוסי שלום רב
קראתי ברמבם שקדיש דעתיד נאמר אחר תורה שבעל פה מדרש או הגדה
1. למה אומרים קדיש דעתיד אחרי שני מזמורי מזמור לדוד ומשכיל לדוד הרי הם כתובים ולפי הרמבם רק על תורה שבעל פה?
2. למה בליל ראש חודש אין אומרים דעתיד לאחר ברכי נפשי?
3. שמעתי שיש טעם להגיד שני קטעים בדבר שעוסקים ולא אחד ואז להגיד דעתיד (לא מצאתי מקור לזה) והאם זה גם הסיבה שבליל ראש חודש אין אומרים כי יש רק מזמור אחד?

אני מתפלל בבית כנסת בלדי. לאחרונה הגיע לשם תימני שנתנו לו להגיד קדיש דעתיד לחדתא אך במקום לאמר את הקדיש הנ''ל הוא אומר את הקדיש לפי מנהג הספרדים. הערתי לגבאי שזה לא ראוי ושהוא צריך להשתדל לקרוא את הקדיש כמו שבסידור או שייתן למישהו אחר לקרוא. הגבאי ענה שלפי ההלכה הוא מחויב לתת את הקדיש למי שבשנת אבל. 1 האם זה נכון וכיצד ראוי לנהוג במקרה כזה?

שלום לרב
האם לשיטת הרמב"ם מותר להגיד י"ג מידות כשאין מנין או ביחיד?
תודה רבה.

לכבוד הרב שלום אני מתפלל די קבוע במנחה/מעריב בבית הכנסת בשכונתי. זמני התפילה קבועים ואם יש מניין מתחילים בדיוק. לא לעתים קרובות, אבל לעתים יש מאחרים, שהפסידו את חזרת הש"ץ וה"קדושה" והם מבקשים, ולעתים גם בלי לבקש, מתחילים להתפלל כאילו היו הש"ץ והקהל - אשר כבר אמר "קדושה" - אומר "קדושה" בפעם השנייה תוך 10 דקות. לעניות דעתי טעמים לפגם
1) המאחר בעצם כופה את עצמו על כלל הציבור, טירחת ציבור
2) אמירת "קדושה" פעם שנייה תוך כמה דקות נעשית באופן מכני, כאילו היינו בובות מופעלות.
3) גם ב"קדושה" הראשונה קשה לרכז כל כוחות הנפש לכוונה שלמה - קל וחומר בחזרה מצוות אנשים מלומדה