לכבוד הרב היקר ראיתי את תשובת הרב על כך שאין לומר בימים שנ"ל תחנון מפני שאין בהם ספד ותענית. וזאת הסיבה שנכתב שלא לומר תחנון בהם בסידור שיח ירושלם. ברם, עיינתי בהלכה ונראה שלא ניתן ללמוד ממנה כן, מפני שאמירת תחנון אין בה מן הצער שיש בספד ובתענית והיא בדרגה פחותה בהרבה, ובעיקר יש בה הכנעת הלב לפני בורא עולם. ולכן לענ"ד אין משם ראיה וכן צריך לומר תחנון גם בימים שנזכרו לעיל. האם לדעת הרב אני צודק? בברכה

ילמדנו רבנו,
מה מקור השפה הארמית ובמה נתיחדה בהשתרשותה במסורת היהדות?
כמו כן,מה ביאור דברי הגמרא (סוטה לג,א)
"לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית...וכל השואל - אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי...ומסכמת הגמרא הני מילי ביחיד"
שוב,במה נתייחדה הלשון הארמית שאין המלאכים מכירין בה?
ומדוע בכלל היחיד בתפילתו זקוק למלאכים הרי קרוב ה' לכל קוראיו?

בס"ד כבוד הרב אני כהן, ובבית הכנסת בו אני מתפלל, נוהגים, בתפילות המוסף, לערוך תפילת חזרה בלבד. שאלתי, האם אני יכול להתפלל תפילת מוסף של יחיד מיד לאחר ברכות סיום ההפטרה, בשבת או בחגים, או לפני הכנסת ספר התורה בראשי חדשים, לסיים את התפילת לחש שלי ולהצטרף לאחר מכן לתפילת החזרה, לשמוע קרדושה ולברך ברכת כהנים.
בתודה

שלום לכבוד הרב,
1. האם ש"צ המתפלל בנוסח שאמי, כאשר הנסיבות כופות להתפלל תפילת י"ח אחת (ללא חזרה) בשחרית, והוא מתפלל עד "הא - ל הקדוש" ומשם ממשיך בלחש, האם עליו לומר את ברכת כהנים (בהנחה שאין כהנים במניין) בקול רב, בעת הגיעו אליה?
2. מהו המקור לכך שאין התימנים נוהגים לומר "עלינו לשבח" בסיומה של תפילת מנחה, כאשר הם מתפללים סמוך לערבית, ואינם יוצאים מבית הכנסת בין שתי התפילות, והאם יש הבדל בין יום חול לשבת, שהרי בשבת ישנה הפסקה לסעודה שלישית, שאז אולי כן יש לומר "עלינו לשבח"?

לכבוד הרב האם רצוי לדלג על הקטע בכתר מלכות שבו רשב"ג מייחס כוחות לגרמי השמים הואיל ולדעת רבנו כל זה שרש עבודה זרה (האסטרולוגיה) ויש בזה (למי שעושה מעשה לפי הדברים האלה) מצות לא תעשה משום לא תעוננו? ויתרה מזו, ביחס למאדים ולצדק משמע שהם פועלים מכח עצמם וכפי שתיאר רשב"ג את צדק: "והוא (צדק) ישפוט תבל בצדק"... ואם כך, יש בפיוט זה גם אלילות ממש... האם אין ראוי ומיוחד בליל כיפורים להתרחק מכל עקבות עבודה זרה? ולא דיברתי על ריבוי התארים לבורא "אתה גדול... אתה חכם..." שנאמרים פעמים רבות בפיוט ואינם אלא חירוף וגידוף לדעת רבנו, ואסור לשמעם וכל שכן לאמרם?

שלום כבוד הרב,
אני תימני (בלדי) שמתפלל בבוקר אצל אחינו הספרדים או האשכנזים, האם בזמן שהם אומרים תחנון אני יכול לעשות נפילת פנים (ואם כן מה הדין כשמגיעים לשלוש עשרה מדות שלרחמים), או שקודם אומר אתם תחנון ואח"כ אומר נפילת פנים (בזמן שהם אומרים לדוד), או שלא אפרוש מן הציבור ואומר כפי דרכם.
תודה רבה