בידוע שיוצא דופן אין מילתו דוחה את השבת, האם גם בנסיבות של לידה במלקחיים תידחה המילה?

בבכור בהמה טהורה ובבכור אדם ישנה דרישה ל"פטר רחם", האם קדושתם זהה ויש להשוות בדיניהם?

מדוע לא דנו בהלכה (הרמב"ם והשו"ע) בנסיבות לידת בכור אדם כשלא נגע ברחם למרות שהסתפקו בקדושתו של בכור בהמה באותן נסיבות?

בנסיבות שהרך הנולד הבריא והיה מוכן לברית ביום חמישי בשבוע, האם יבצעו את המילה למרות הפגיעה הצפויה בעונג שבת?
מתי בית הדין נכנסים לתמונה ומלים את התינוק אף בזמנו?
האם בגלל חומרת החיוב ב"קום ועשה" יתחייב מילה גם בשבת למרות שהיא אינה בזמנה?

היש לומר תפילות לרפואת היולדת והנימול למרות שאין אומרין בקשות צרכים בשבת?

האם מותר להזמין גוי להנציח בצילום תמונות את הארוע?

כאשר המילה נערכת בביה"כ, האם מותר למקדש לשתות מן היין והרי אין קידוש אלא במקום סעודה?

היש להתייחס לאינקובטור כהמשך ההריון או מועד הלידה נחשב מיום לידתו בפועל כפג?

כיצד ניתן ללמוד מכלל ההלכות הקשורות לפדיון הבן שיש למנות הימים רק לאחר "השלמת ההריון"?

בנסיבות שבמצבו הבריאותי של הפג ניתן לבצע ברית מילה 8 ימים לאחר לידתו, האם גם בשבת?

אם יש היתר לאכול בו ביום לקרואים או רק לבעלי השמחה, האם יתחייבו להשלים התענית למחרת (יום ו')?

האם חובה לקיים הסעודה ביום הברית או שניתן להקדימה לערב המילה? יו"ט של יחיד, האם דוחה אבל של רבים?

ואולי דוחה צום תענית אסתר בגלל שהוא רק מנהג?

באילו תנאים חייב אפילו האבל לאחר השבעה להשתתף בשמחה?

היש הבדל בין שמחה שהיא עיקר המצווה לבין שמחה שהינה טפלה למצווה כמו ברית ופדיון הבן?

האם מותר לאבל בתוך השבעה להשתתף ב"שבע ברכות" כשאין מפעילים כלי שיר (מוסיקה) בארוע?

מהי רמת חיוב הסעודה בארוע שכזה ומהי הדרך המועדפת לקיים המצווה באותו יום?
האם ניתן לקיים הברית לקראת סופו של יום השמיני ואילו הסעודה תתקיים לאחר צאת הכוכבים?
מי ישתה במעמד זה את היין באותו יום התענית?

האם ניתן להשוות זאת לדיני הפלגה בספינת גויים שיש להקדימה שלושה ימים לפני השבת?

האם יש לחוש למצב שכביכול אדם מכניס עצמו לספק פיקוח נפש שהרי אם ימול ביום חמישי עלול לכאורה להסתכן ויהיה צורך לחלל עליו את השבת?

מהי חומרת החיוב על קיום מצוות עשה של ברית המילה ולאור זאת האם ניתן אופציה לאב לקיים מצוה זאת בעיתוי הנוח לו?