דילוג לתוכן העיקרי

האם מותר לגזום ענף של עץ זית שמפריע לבניית סוכה?

כבוד הרב שלום רב
יש לנו עץ זית בגינה שחלק ממנו צמח לכיוון המקום שבו אנחנו בונים סוכה ,
האם מותר לי להוריד את אותו ענף?
צירפתי תמונה לשם הבהרה , תוכל לראות שם את הענף ואת מיקום הרצפה של הסוכה
אודה לתשובתך בנושא , שנה טובה מבורכת ומתוקה
גמר חתימה טובה

רצוי להקדיש את יום ט״ו בשבט לשיעורי תורה בנושאי תרומות ומעשרות וערלה

תוכן
ט״ו בשבט מציין תחילת שנה לענייני תרומות ומעשרות ויש לו השלכה גם על דיני עורלה. לצד ההלכות עומדים מנהגי היום — וההמלצה להקדיש בו זמן ללימוד ההלכות הקשורות אליו.

האם מעמדם ההלכתי של ירוקים הידרופוניים שונה מגידולי קרקע?

שלום וברכה כבוד הרב.
רציתי לשאול האם ירוקים בגידול הידרופוני מצריכים
הכשרה או שמא משום שהם לא מחוברים לקרקע
הם אינם מצריכים הכשרה שלנו.
תודה רבה

אילו ירקות יכולים לשמש לכרפס בליל הסדר, ומתי הטיבול מחייב נטילת ידיים?

1 האם אפשר לצאת בליל הסדר במלפפון אבטיח קישוא במקום כרפס? שהרי המשנה במעשרות פרק ראשון, ד', נאמר: ובירק הקישואים והדלועים האבטיח והמלפפונות. הרי המשנה מכריזה בהגדרה של ירק את הירקות הללו. והאם טיבולם במשקה מחייב נטילת ידיים ועוד שרבינו בברכות פרק ח, ג, כתב פירות וירקות שדרכן להיאכל חיים, אם בישלן או שלקן... וירקות שדרכן להיאכל שלוקים כגון כרוב לפת... הרי שירקות אינם דווקא ירקות עלים.

מה דינו של ערק שיוצר מענבי שביעית לעניין ביעור והפרשת תרומות ומעשרות?

כבוד מו"ר,
כתב מארי ע"ה בשמיטה ויובל פ"ז הע' יז, "לפיכך נראה שהעושה ערק או יי"ש מצימוקים או ענבים של שביעית לא עשה אסור. ולאחר עשייתו אינו חייב לבער את הערק או היי"ש, שהרי הוא כמבוער".
אולם בתשובות מארי שהוציא הרב שלום נגר, חלק ו, עמ' קסג, מתאריך כ"ה בתמוז תשל"ט, וזו תשובת מארי ע"ה, "הלוקח ענבים לעשות ערק נקרא לא נגמרה מלאכתו ואין להפריש לכתחלה אלא אחר גמר מלאכה היינו מן הערק וכו'".
האם ערק זה רק זיעה בעלמא?
האם יש הבדל בין הפרשת תרו"מ לערק לבין שביעית?
האם ייתכן שפירושו במשנ"ת הוא האחרון והוא להלכה?
 

האם איסור כלאיים חל גם על צמחי תבלין שמגדלים להכנת חליטה?

מצאתי באינטרנט תשובה בשמכם המתירה איסור כלאיים רחמנא ליצלן במקום שאין מי מהפוסקים שהתיר

https://net-sah.org/faq/37665

וכנראה שתלמיד טועה כתב תשובה זו והוא התבלבל עם דיני מעשר שם מבואר שצריך שיהיה אוכל ומבואר שצריך שיהיה נאכל בפני עצמו.

אָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי
 

האם מפרישים חלה במאפייה בחוץ לארץ כשהמבנה שייך לקהילה והעיסה שייכת לגוי?

יש בקהילתנו מאפיה בבעלות גוי‚ כלומר המבנה הינו של הקהילה אבל המצרכים כולם של הגוי שאופה (ומוכר) ואנו כמובן מקפידים להדליק את התנור ולנפות את הקמח.
מה בנוגע להפרשת חלה? 
האם זו עיסת גוי שפטורה מחלה ועוד בחו"ל ? 
האם העובדה שקרימת פני הלחם היא בתנור שהודלק על ידי ישראל‚ "תורמת" לחיוב הפרשת חלה (בחו"ל)?
תשובה שקיבלנו:
חיוב החלה תלוי בבעלות. גוי שעובד במאפיה יהודית חייבת העיסה בחלה, ואילו להיפך לא, כלומר גם אם יהודי ילוש את כל העיסה אבל היא של גוי היא פטורה מחלה.

Subscribe to מצוות התלויות בארץ