דינא דמלכותא דינא
האם הרב יכול לתת דוגמאות מעשיות ל"דינא דמלכותא דינא"- כמו לדוגמא שצריך לשלם מכס ומיסים?
רכב נשכר עם מכשיר וייז, אך בדרך התברר שהמכשיר אינו תקין. האם מסתפקים בהפחתת מחיר, או שאפשר לדרוש גם פיצוי על פגישות שהוחמצו והפסדים שנגרמו? התשובה מבחינה בין שווי השירות שלא סופק לבין אחריות נוספת לנזקים, ובין חיוב בדין להשתתפות לפנים משורת הדין.
האזינו להבחנה בין הפחתת מחיר, אחריות לנזק והשתתפות לפנים משורת הדין.
מי ששכר רכב עם וייז וקיבל מכשיר שאינו תקין, אינו צריך לשלם כאילו השירות המלא סופק. במקרה המתואר יש הבדל בשווי השכירות בין רכב עם וייז לרכב בלעדיו, ולכן השוכר ישלם את דמי השכירות של רכב בלי וייז.
שאלה נפרדת היא ההפסד שנגרם בעקבות התקלה: איחור בהגעה, פעולה שלא התבצעה או הפסד עסקי. התשובה בשיעור היא שכל עוד לא הותנה תנאי מפורש בעניין האחריות לנזקים האלה, אין לתבוע אותם מן המשכיר במקרה הזה.
רכב עשוי להישכר לצרכים שונים, עסקיים או אחרים, וההפסדים האפשריים אינם מוגבלים. לכן אחריות לנזקים נוספים אינה נלמדת מעצם ההשכרה, אלא מצריכה תנאי מפורש המחייב בה.
אם המשכיר יודע שהשוכר משתמש ברכב לעסקיו, ויודע שנגרמו לו נזקים בשל התקלה, הוא יכול להשתתף בהם לפנים משורת הדין גם כשלא התחייב לכך במפורש. אין להפוך השתתפות זו לחיוב המשפטי שנשלל בתשובה.
מסקנת הדברים
יש להפריד בין הפחתת מחיר השכירות בשל השירות החסר, לבין תביעת נזקים נוספים. במקרה הנידון, חיוב באחריות לנזקים מצריך תנאי מפורש; לפנים משורת הדין יש מקום להשתתפות גם בלעדיו.
האם משלמים מחיר מלא כשהווייז ברכב השכור אינו תקין?
במקרה הנידון יש לשלם לפי דמי שכירות של רכב בלי וייז, ולא לפי רכב עם שירות תקין. ההפחתה מבטאת את ההבדל בשווי השירות שניתן בפועל.
האם המשכיר חייב בנזקים עסקיים שנגרמו בגלל התקלה?
לפי התשובה במקרה המתואר, אחריות לנזקים האלה מצריכה תנאי מפורש. בלעדיו אין לתבוע אותם, אך משכיר שיודע על השימוש העסקי ועל הנזק יכול להשתתף בו לפנים משורת הדין.
האם הרב יכול לתת דוגמאות מעשיות ל"דינא דמלכותא דינא"- כמו לדוגמא שצריך לשלם מכס ומיסים?
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
לפני כשבועיים חציתי כביש לא במעבר חציה. לדאבוני, היו שם שוטרים שרצו לכתוב לי דו"ח על עברת התנועה. אמרתי להם שאינני זוכרת מה מס' תעודת הזהות שלי ושאין לי תעודת זהות וגם אמרתי להם שאני בת 16 (אע"פ שאני יותר מבוגרת). בשל כך הם פטרו אותי מהדו"ח. ומאז המצפון מציק לי על כך ששיקרתי. מה אפשר לעשות על מנת לתקן את השקר הנ"ל?
תודה מראש!
שלום כבוד הרב ברצוני לדעת מה משפט התורה במצב בו יש מספר אחים והירושה לחלוקה הינה משק חקלאי כאשר האפשרויות העומדות הן:
א. העברת המשק החקלאי לאח אחד ובמקרה זה שאר האחים לא יקבלו חלק בירושה
ב. מכירת המשק החקלאי וחלוקת הירושה שווה בין האחים כמו כן, האם התורה עושה הבחנה בחלוקת הירושה במצב בו ישנם אחים שמסודרים בחיים יותר והאחרים פחות... וכן האם התשובה היתה משתנה אם המצב היה שמדובר באח אחד וארבע אחיות, כלומר, האם התורה אומרת שהאח זכאי לכל הירושה? או שעדיין יש לחלק שווה בשווה
תודה על תשובתך
אני מסייע לקרוב משפחה שחווה קשיים רבים, ומסובך בחובות רבים לשקם את חייו.
חיפשנו לו דירה, בעיקר דרך מאגרי מידע באינטרנט. במהלך החיפושים, הבחור עשה כמה טלפונים למתווכים. מתווכת אחת הפנתה אותו למתווכת אחרת שהפנתה אותו לבעל דירה. בסופו של דבר סגרנו איתו.
המתווכת דורשת חודש שכירות [כך מקובל לתת כדמי תיווך].
כשדיברתי עם בעל הבית, התברר לי שהוא לא מכיר בכלל את המתווכת הזו. הוא פרסם רק באתר יד 2 באינטרנט. אציין שאנחנו גם בדקנו באתר זה דירות...
אני בוועד ביכ"נ בקרית אתא, לצערי היה מקרה אלימות בבית הכנסת של מתפלל מועד שבעברו מקרים דומים של הטלת אימה, עקב כך התקבלה החלטת אגודה בתמיכת הוועד שכל מתפלל שינהג באלימות גופנית כלשהי תשלל זכותו לתפילות ועליות לתורה למשך שנה אין מוכרים לו ואין מזמינים אותו, לדאבון לב באותו שבוע שהחלטה התקבלה והיתה אמורה לחול עליו נפטרה אימו ובגלל רגישות הוחלט לא להפעיל ענישה בשלב זה, לאחר כחודש התרחש מעשה אלימות נוסף בבית הכנסת בין 2 מתפללים מבוגרים שאחד קלל והשני הדפו קלות כדי להרחיקו אולם בגלל שעמידתו לא היתה יציבה מלכתחילה נפל ושבר את עצם הירך, על פי עדים לא היתה כוונה לפגיעה והפוגע מתחרט ומבקש סליחה מכל
אנו אמונים במשנת הציונות הדתית "לקדש את החומר". לצקת תוכן של קדושה בכל רבדי החיים ובכל המישורים. בכל הקשור למערכת המשפט, האם לא הגיעה העת שתלמידי - חכמים, בני תורה יכנסו למערכת אם באקדמיה ואם בכס השיפוט כדי לטהרה מטומאתה הבולטת?
בגינה ששייכת לבניין משותף ישנם הדסים שוטים, ואני צריך הדסים שוטים ללולב. אם אחד מהדיירים מרשה לקטוף, האם זה מספיק, כי הדייר אומר קטוף את חלקי, או שצריך רשות מכל הבניין או מהוועד?
שלום לכבוד כמו"ר! ברצוני לברר מה דעת ההלכה בכלל ודעת הרב בפרט לגבי העיסוק במקצוע הנקרא 'עו"ד'? (לא לגבי הלימוד עצמו אלא בעיסוק בו..) שהרי ידוע שישנם בעיות הלכתיות כגון הוצאת ממון שלא כדין, ערכאות של גויים, ועוד.. כמו"כ אודה לרב באם יפנה אותי למקורות העוסקים בנושא חשוב זה..תודה רבה!
סופר מסר למגיה גברא שני חומשים ראשונים להגהה וסוכם שהסופר ישלם לאחר סיום הכתיבה ומכירת הספר.
לאחר זמן נגנב הספר עוד לפני סיום כתיבתו.
הספר נמסר לפלוני על מנת שישווק אותו (אותו פלוני הגיע בהמלצת רב עיר בישראל מכהן).
ואותו פלוני נעלם יחד עם הספר.
אותו רב עיר ניסה בכל כוחו לעשות הכל ללא הועיל.
האם הסופר צריך לשלם עבור הגהת שני החומשים?