האם הלוואה שאינה ניתנת לגבייה בשנת השמיטה צריכה פרוזבול?
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
בית הדין לממונות הוא בית דין בהרכב של שלושה דיינים, שבקיאים בדיני ממונות, כלומר סכסוכים על רקע כספי בין עובד ומעביד, בין שכנים ובכלל בין כל אדם וזולתו. ברוב המקרים לדיינים אלה יש כושר לדיינות מאת הרבנות הראשית לישראל.
בית דין כזה יושב בדרך כלל במקום קרוב לבעלי הדין. הוא נגיש מאוד וזמין מאוד לבעלי הדין.
בית הדין דן לפי דין תורתנו הקדושה, שהיא מושכלת מאוד והגונה מאוד. יש בה דין, יש בה לפנים הדין, יש בה דין ויש בה פשרה. והכל נשקל ע"י הדיינים בשיקול דעת רב.
לצערנו ולדאבון לבנו, בתי המשפט בישראל עמוסים, ויש בהם עינוי דין. גם שיטת השפיטה של השופטים במדינת ישראל היא מבוססת על משפטי העמים. ובדרך כלל רק שופט אחד יושב בדין.
לכן בית הדין לממונות כאמור, מציע לכל בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שיטת שפיטה שורשית, יהדותית, ידידותית, מעשית, וכאמור, זמינה ונגישה בכל עת ובכל מקום.
אשריהם של בני אדם שחיים בשלום, ואין להם סכסוכים ממוניים, אבל עולם כמנהגו נוהג, והרבה בני אדם יקרים, שיש והם נקלעים לסכסוכים ממוניים. לכל אלה מוצע לפנות ובהקדם לבית דין לממונות שנמצא בקרבתם, ואז ירווח להם ושלום להם ושלום על ישראל.
כך תתקיים בנו התפילה, "השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה". ובא לציון גואל.
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
לכב' מורנו ורבנו הגאון הגדול רבי רצון ערוסי שליט"א
הרב הראשי קריית אונו
שלום רב,
אנו חברי עמותה של בית כנסת שואלים על מקרה שאירע בדינר שנערך לטובת בית הכנסת.
אחד המשתתפים תרם 50,000 ₪ לקודש.
כשפנינו לבקש את התרומה שנדב, אשתו פנתה לראש העמותה, ואמרה שאין להם אפשרות כלל ועיקר לתרום את הסכום הזה או כל סכום אחר, מכיוון שמצבם בכי רע, היא עצמה עובדת ב 2 עבודות ועול שכירות והוצאות רפואיות רבות מוטלות עליהם. על כן אין באפשרותם לשלם את הנדר של בעלה, וביקשה שלא יטרידו אותה בבקשות חוזרות לשלם את הנדר, והוסיפה שלאור מצבם, לא להתייחס לנדרים שבעלה נודר/נודב.
ברשותי יחידה שאני משכיר לזוג. הודעתי להם [גם בכתב בטסאפ וגם בעל פה] יומיים קודם, שאני מתקין להם מונה חשמל בדירתם [כמובן עם חשמלאי מורשה] והחשמל ינותק למשך בערך כשעה ושהם יהיו ערוכים לתיקון. כנראה שהעלאה והוהורדה של החשמל מספר פעמים פגע להם במקרר הישן שלהם ובמתקן המים [מתקן ישן שבאותו בוקר התקינו אצלם בדירה] ומאז המוצרים האלו תקולים.
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
האם זה בר ביצוע במדינת ישראל שנת התשס"ז לתבוע את המדינה בבית דין רבני כלשהוא והיא תתיצב למשפט, זאת אומרת אפשר למעשה שהיא תתבע שם בבית הדין הרבני?
תודה, יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא אמן.
אני בוועד ביכ"נ בקרית אתא, לצערי היה מקרה אלימות בבית הכנסת של מתפלל מועד שבעברו מקרים דומים של הטלת אימה, עקב כך התקבלה החלטת אגודה בתמיכת הוועד שכל מתפלל שינהג באלימות גופנית כלשהי תשלל זכותו לתפילות ועליות לתורה למשך שנה אין מוכרים לו ואין מזמינים אותו, לדאבון לב באותו שבוע שהחלטה התקבלה והיתה אמורה לחול עליו נפטרה אימו ובגלל רגישות הוחלט לא להפעיל ענישה בשלב זה, לאחר כחודש התרחש מעשה אלימות נוסף בבית הכנסת בין 2 מתפללים מבוגרים שאחד קלל והשני הדפו קלות כדי להרחיקו אולם בגלל שעמידתו לא היתה יציבה מלכתחילה נפל ושבר את עצם הירך, על פי עדים לא היתה כוונה לפגיעה והפוגע מתחרט ומבקש סליחה מכל
מדוע נראה שאין כאן דין צדק. הרי 'אינו דומה דין הקטנה עניה בזויה' אינה שווה לנערה 'ממשפחה חשובה'? זה לא נראה כדין צדק...
או לפחות לא נראה לי שככה יש לדון בדין תורה. זה נראה כ'איפה ואיפה', לכן אני שואל כי נתקלתי בהלכה הזו מעל 20 פן עמים בחיי ואף פעם לא הצלחתי להבין מדוע הנערה ממשפחה טובה נראית כשווה יותר מבחינת הדינים מאשר הנערה המסכנה. הרי שתיהן נאנסו.
ביום חמישי האחרון, סימסתי ב-18:12 למוכר בחנות וביקשתי שישמור לי כמה מגשי עוף במקפיא של צוות העובדים (לפני שיאזל) ציינתי שאגיע ביום ראשון בבוקר לקחת...
המוכר נענה בחיוב, הוציא את המגשים מהמקפיא הכללי, אך לא מצא מקום פנוי "להחביא" אותם. כיוון שהיה לחץ של קונים, שם את העופות בצד והתכוון לחפש מקום לאחר שיסיים בקופה... ושכח...
באופן לא צפוי, בשעה 20:40, הזדמן לבעלי להגיע לחנות.
מיד כשנכנס המוכר זיהה אותו ופלט משהו לא ברור על שקית (בעלי לא הבין כ"כ) והוסיף שבעלי יכול לקחת גם מהמקפיא הכללי...
שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!
רציתי להתייעץ עם הרב בעניין בית דין לממונות,
יש לנו מחלוקת גדולה,
אם להשתמש בשרותים אלה או לפנןת לבית משפט?
המשך שהייה במקום. היה משלם מסים, ארנונה, חשמל. מקום שמוכר. רק שהמקום הוא שטח של עירייה. לא היתה מחשבה שהעירייה תגיד שאתה פולש, זה במתנה. זה לא עוגן משפטית. לא עבר בבעלות.
כיום העירייה פינתה אותנו משם. יש הליך משפטי לגבי פיצוי. האם ומה מגיע לנו על המקום ועל מה שעשינו בו. על זה ששילמנו מיסים, ארנונה, חזקה.
ברמת משפט התורה:
מה אומרת התורה על מקום שהתקבל. העירייה קיבלה תשלומים. וידעה על המקום הזה. החנות הצליחה מאוד. נתן לעיר מוניטין. הרבה באו לקנות בה. זה סמל של העיר.
העירייה קוראת לזה פלישה. הסתיימה המתנה.
שלום רב!
אם שני אנשים הלכו לבית דין רבני וקיבלו עליהם את סמכותו של בית הדין הרבני, האם, הן מבחינה דתית והן משפטית, יכול אחד הצדדים לאחר מכן לערער וללכת לבית דין אזרחי?
השכן מעלי בנה חדר העמודים של ברזל.לצערי בנה את זה באופן שכשאני באתי לבנות מתחתיו,העמודים של הברזל שלו הקטינו את גודל החדר שרציתי לבנות, אבל כדי למנוע מריבה ,לא דרשתי ממנו להזיז את עמודים שלו לצדדים כדי שהחדר שלי יגיע לגודל של החדר שהוא בנה מעלי, בכל אופן כאשר התחלתי לבנות תוך כדי שימוש בעמודים שלו אמר לי אין בעיה שתשתמש בעמודים שלי ואל תשלם לי,רק תבדוק עם מהנדס שזה בסדר.מהנדס ברק בניתי והכל היה בסדר. והנה לאחר זמן פתאום בה בדרישה אשלם לו על השימוש בעמודים 1.האם אני צריך לשלם לו. 2. לא אכפת לי גם היום לשים עמודים שלי ,בלי להזדקק לו,כיון שמה שעבר שנשלם מוגזם בעליל