מהי רמת חיוב הטבלת כלים שנרכשו מגוי והאם טבילה זו חייבת בברכה? 

טבילת חולין (טהרת כלים טמאים, טהרת אשה לבעלה) האם צריכה כוונה?

לשיטת הסוברים שטבילת כלים בנסיבות אלה האם מותרת ע"י גוי?

מה המשמעויות של גדרי מצוות ההדלקה: עיקר המצווה, מהדרין, מהדרין מן המהדרין? 

היש גדרי הידור,לשיטת רבינו הרמב"ם,בעשיית המצווה ע"י קטנים שאינם מחוייבים במצוות?

מה חשוב יותר קיום המצווה בהידור (מהדרין, מהדרין מן המהדרין) או חינוך הקטנים לקיום מצוות?

היש הבדל לשיטת רבינו הרמב"ם בין עליית קטן למנין שבעה לבין עלייתו למנין שלושה? 

מדוע חרגו ה"שאמי" מפסיקתו של בעל  "שתילי זיתים" בנדון?

האם רצוי להעדיף משיקולי חינוך למצוות את העלאתו של הקטן אפילו למנין שלושה? 

מהן האפשרויות של הקטן שחיובו בברכות מדרבנן להוציא ידי חובה את הגדולים שחיובם מדאורייתא?

גדול ששמע ברכות ותפילות מתינוק המתלמד, האם יצא ידי חובה אם ענה אמן אחריו?

האם רשאים קבלני הבניין ובעלי המרכולים, לפי דין תורה, לעמוד על רכושם כולל הפעלת כח ע"מ להרתיע הגנבים?

מה דינם של העגלות שניזוקו ע"י הגנבים, האם יש להפחית ערכם מסכומי החיוב והקנסות אשר יושתו על הגנבים?

באלו נסיבות יחולו על הגנבים תשלום ערך הגניבה בלבד ללא תוספת קנס ומה דינם של הגנבים הקטינים?

האם ישנה בעיה הלכתית בשבת בהימצאות במקומות בהם מותקנות מצלמות או מכשירי אינטרקום?

בשעה שהתינוק בוכה נשמע קולו בחדר אחר באמצעות האינטרקום, האם בנסיבות אלו מצווים ההורים להפריש את בניהם מאיסורים?

מהם הדרכים המותרות בשבת לנטרל את פעולת מכשיר האינטרקום ע"מ להתפנות לטיפול בתינוק ללא חשש איסור מלאכה בשבת?

בנוסח הברכה נאמר "הגומל לחייבים טובות". היות ואינו בר-עונשין נפטור את הקטן מברכה?

מדוע מתחייב מברך "הגומל" לעמוד וכי מה נשתנתה ברכה זו משאר ברכות ההודאה ושבח?

היות ונמנים רק ארבעה חייבים בברכת "הגומל", כיצד אם-כן, יביעו האחרים שלא נכללו ברשימה זו (קטן, אשה) את הודאתם לבורא עולם על הצלתם?

אם הביטוי "חייבים" בברכה משמעותו חייב בעונשין, היש לפטור את הקטן היות ולא הגיע לכלל חיוב עונשין?

היש לחייב אותו מטעם החינוך למצוות למרות שברכה זו צריכה מעמד עשרה גדולים ושנים מהם ת"ח?

הישנן נסיבות שבי"ד מעניש קטנים למרות שאינם ברי עונשין?