האם דינם של הורים אלו כדין רוצח בשגגה או כמי שדינו מסור לשמים?
האם זכאי הקטין כשיגדל לתבוע את אביו פיצוי על נזקים שנגרמו לו מארוע זה בילדותו?
מהם הדרכים הנאותות שיש לנקוט במטרה לבלום המגפה של זלזול ופגיעה בקדושת החיים?
האם ניתן להסתפק בתחילת היום או שיש להמתין עד שימלאו לו 13 שנים ויום אחד במלואו?
מהי שיטתו של הרמב"ם בנושא זה וכיצד הוא מפרש הביטוי "מעת לעת" בנסיבות אלה?
מרן השו"ע הביא בפסקיו הן את שנאמר בתלמוד הבבלי והן את שנאמר בתלמוד הירושלמי. מדוע, איפוא, שתק הרמב"ם?
מהם, אם כן, לפי הרמב"ם התנאים המינימליים שיתקיים בחכם ע"מ שיוכל להיות מועמד למינוי כדיין?
האם בנסיבות אלו יש להבחין בין דין נזק לדין גרמא בנזקין היות ואין וודאות שיגרם נזק?
כיצד מתמודדת תורת ישראל עם הדילמה של פטור בעה"ב מנזיקין לעומת התוצאה הטרגית של קטיעת יד הילד?
כשמדובר בתינוק שניזוק, האם ניתן להחיל על בעה"ב חיוב מדיני שומרים?
מהו גיל הקטנים ובאלו נסיבות ניתן לתבוע את הוריהם על נזק שגרמו לאותם עגלות?
הישנם דרכים לאכוף פסיקת דין על נכסים שבשימושם של הקטינים ע"מ לגבות מהם את סכומי הפיצויים?
קטינים שלא מחזיקים ברכוש כלשהו (אופניים, טל' נייד, מחשב וכיו"ב), כיצד ניתן לממש את פס"ד לגביית הפיצויים?
הלכה היא שס"ת תפילין ומזוזות שנכתבו ע"י אשה הריהם פסולים, האם דין זה תקף גם למגילה?
מדוע הרמב"ם בהלכות שלו לגבי כתיבת המגילה לא הזכיר כגורמי פיסול את האשה והקטן?
האם דיני מגילת אסתר הושוו לכל דיני ספר תורה?
היש קשר בין מילוי צרכיו של הקטן ופרנסתו לבין השימוש ברכושו של הקטן?
האם נחשב הורה בנסיבות אלו כגנב החייב גם בתשלומי כפל לבנו הקטן?
היש לבדוק הנער אם הביא שתי שערות ע"מ לקבוע מעמדו כבוגר שניתן להגיש נגדו תביעת נזיקין?
האם בנזק מסוג זה נתייחס אליו כאדם שהזיק או נתייחס כנזק שנגרם ע"י ממונו שנחשב כגרמא בנזיקין וחייב רק בדיני שמיים?
לא הביא שתי שערות, האם ניתן לגלגל תביעת נזיקין בנסיבות אלו על ההורים?
באלו נסיבות יפעל בית הדין לבלום התנהגות בלתי ראויה של קטן למרות שאינם מצווים להפרישו?
פרצה דליקה בשבת במקום שאין סכנת נפשות,מתי בי"ד מצווין להפריש הקטן אם בא לכבות השריפה?
היש תנאים המצמצמים את חובת החינוך של האב לבנו הקטן ע"מ להפרישו מעבירות?
