שלום וברכה, בחורה שעובדת במקום עבודתי ולא היתה יום או כמה ימים בעבודה האם מותר לשאול בשלומה בנימוס?

ב"ה שלום וברכה לרב רצון ערוסי. מכרתי את ביתי ושלמתי למתווך את שכרו בצ'ק. המתווך מחזיק את הצ'ק ולא פודה אותו כבר יותר מחודש וחצי. לפני כחודש וחצי, כאשר אמרתי לו, שיפדה את הצ'ק הוא אמר שהוא מעדיף לפדות אותו בחודש הבא, כלומר לפני חודש, כך יתאים לו יותר עם רשויות המס. פניתי אליו כמה פעמים והוא דוחה את פדיון הכסף. הכסף נשאר בחשבון הבנק שלי וזה מאוד מפריע לי, אני מרגישה לא נוח, כאילו שאני בעלת חוב בעל כורחי. האם להרגשה שלי יש סימוכין בהלכה? או שזו רק הרגשה שלי? אשמח לקבל את תשובתך, כדי שאדע איך לנהוג עם המתווך. בברכה, גאולה לביאים.

שלום כבוד הרב,

בס"ד לרב שלום, אני מורה מתחילה (3 שנים) אני מנסה כמה שיותר להיות מקצועית ולנסות להיות טובה, בשנתיים הראשונות חינכתי ג'- ד', אני מבחינתי ניסתי ללמד כמה שיותר באופן מקצועי וטוב, השקעתי בחינוך ימים ולילות, ניסתי לקדם כל בת ובת מבחינה לימודית, נתתי את כל כולי לבנות, נכון יש לי עוד הרבה מה ללמוד ולהתמקצע, לדעת עוד הרבה דברים בכדי להיות מורה מעולה.

לק"י שלום כבוד הרב,
ידוע שאיסור מדאורייתא לנקום, שנאמר "לא תקום ולא תטור את בני עמך", אך מאידך התורה שבעל פה מלמדת שכל ההלכות שבין אדם לחברו הן רק בין יהודים שומרי מצוות ("עושה מעשי עמך"). אם כן, השאלה שלי היא האם מותר ליהודי לנקום ביהודי שהוא רשע על פי כל קנה מידה הלכתי - מחלל שבת בפרהסיא, כופר בעיקרים וכו' - גם אם המניע שלו הוא נקמה אישית?
תודה מראש

שלום וברכה, מבקשים לדעת מה המקור לאיסור "גזל שינה" ולמה זה גזל הרי זה לא דבר שאין בו שווה פרוטה? חתימה טובה

לכבוד הרב,

שלום רב לכבוד מארי, כתב בעל ספר 'פניני הלכה' (העם והארץ, עמוד 157) שיש 2 תכליות לתוכחה:
1. לשכנע את החוטא לשוב מחטאו.
2. גם כאשר ברור שהמחאה לא תניא את החוטא מחטאו, עדיין יש מצווה להוכיח, כדי שיהיה ברור לכל שהחטא חמור מאוד. האם רבנו מסכים לתכלית מס' 2? האם עלי להוכיח תמיד על חטא לפחות פעם אחת? ברוך תהיה

לרב שלום ויישר כח גדול. לאחרונה התוודעתי לאחת ממצוות התורה "הענק תעניק לו" ואכן כשבא מכונאי אליי לתקן את הרכב קניתי לו בקבוק יין והבאתי לו.1. האם קיימתי את המצווה?.2. באיזה עוד מצבים למשל אני יכול לקיים את המצווה? ברך תהיה

כבוד הרב שלום, ידוע ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה. אם אני מבין נכון - הרי שמצוות רבות בתורה הן למעשה פירוט של הכלל הנ"ל. אדם שהכלל הזה מנחה אותו, והוא אכן נוהג באחר כפי שהיה רוצה שינהגו בו (להרבות בדברים חיובים כלפיי האחר + להימנע מדברים שמזיקים לאחר) - במידה ואותו אדם באופן אישי לא רואה במשהו שהוא אובייקטיבית שלילי כמשהו שלילי - הרי מבחינתו הוא מקיים את ואהבת לרעך כמוך, אע"פ שאובייקטיבית הוא עושה משהו פסול (למשל - לא אכפת לו שגבר אחר יחבק בחיבוק "ידידותי" את אישתו, לא אכפת לו שיקחו ממנו דברים בלי רשות, וכו'). איך הכלל מתיישב עם "סובלנות" אישית של אדם בדברים פסולים כלפיי עצמו?