ריבית

יורנו כבוד תורת רבינו,
מה דין קבלת הלוואה בבנק, כניסה למינוס (שהוא סוג של הלוואה בריבית), שימוש בכרטיס אשראי, לאור דברי הרמב"מ בהלכות מלוה ולווה פרק רביעי (שאסור ללוקח ללוות ברבית)?

לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
לפני מספר חודשים הלוותי לחברתי 10 ש"ח, אך עד היום היא לא החזירה לי אותם (למרות שאמרה שתחזיר), אני התייאשתי ומחלתי. לפני כשבועיים בלי כוונה הפלתי חפץ השייך לה והוא נשבר. שווי החפץ הוא 8 ש"ח, והיא לא דרשה ממני לשלם כיוון שחשבה שנפל מעצמו. השאלה שלי: האם מכיוון שהיא חייבת לי סכום יותר גבוה אינני חייבת לשלם עבור החפץ? או שבכל מקרה מחובתי לפצות אותה עבור החפץ שנשבר?
תודה מראש לכבוד הרב!

ע"פ הרמב"ם (הלכות מלוה ולווה פרק ה), מותר לראובן לשלם 100 ש"ח לשמעון, כדי ששמעון שילווה 1000 ש"ח ללוי למשך שנה. אין כאן איסור ריבית, כי לא הלווה משלם את הריבית, אלא אדם אחר.
א. האם מותר לשני חברים להסכים ביניהם, שבכל פעם שאחד מהם ירצה לקחת הלוואה בריבית מהשוק האפור, השני ישלם עבורו את הריבית? לכאורה בכך הם מבטלים מעליהם את איסור הלוואה בריבית!
ב. האם מותר לשמעון להקים עסק שיסתמך על ההיתר הנ"ל (כל לקוח משלם לשמעון 100 ש"ח, ובתמורה שמעון מלווה 1000 ש"ח לאדם כלשהו לפי בחירת הלקוח)?

אני גר בקרית חיים. לפני כשנה וחצי הלוויתי כסף למישהו שגר בחולון, והוא לא החזיר. אני רוצה לתבוע אותו לדין, אבל ממה שאני מכיר אותו, רוב הסיכויים שהוא לא יסכים לבוא. פניתי לבית דין מסויים ואמרו לי, שצריך לקבוע דיון שלוש פעמים ולחכות לו שיבוא, ורק אם 3 פעמים מזמינים אותו לדיון והוא לא מופיע, רק אז מקבלים "כתב סירוב" ואפשר ללכת לבית דין אזרחי. מכיוון שאין בית דין לממונות הסמוך למקום מגוריי, ואני נוסע בתחבורה ציבורית, כל נסיעה לבית הדין תדרוש ממני לבזבז לפחות חצי יום עבודה בנוסף לדמי הנסיעות, וכל זה כדי שבסופו של תהליך אצטרך להתחיל בתביעה רגילה. מה אפשר לעשות? האם אין אפשרות לקצר את התהליך?

האם מותר לרשום בחוזה שכירות דירה שעל כל יום איחור בתשלום ישלם השוכר סכום מסוים? מדוע אין זה ריבית?
תודה.

כבוד הרב שלום
רציתי לשאול, אם אדם משקיע בעסק של חבירו, למשלסכום של 100.000 ש"ח, סוכם ביניהם שסכום ההשקעה לא יוחזר למשקיע, אלא הוא יהפוך להיות שותף לא פעיל בעסק ויקבל בכל שנה 10% מהרווחים. המשקיע מסכים לכך רק בתנאי שהוא מסכן רק את סכום ההשקעה המקורי, ובמקרה שהעסק יפסיד או יפשוט את הרגל לא יהיה לו שום חלק בחובות שיווצרו, כלומר הוא מוכן להשקיע רק בתנאי שהוא מרויח, ואינו מוכן להיות שותף אם יהיו הפסדים. האם יש בזה איזה בעיה של ריבית?
תודה מראש משה קליין

אדם בעל עסק פנה אלי וביקש שאלווה לו סכום של 55000 ש"ח ובתמורה יתן לי צ'קים פרוסים לעשרה חודשים בסכום של 90000 ש"ח (כל זאת היה באמצעות היתר עסקה). האם זה מותר מבחינה הלכתית ואם לא איך אוכל לתקן. נ"ב. אני לא עוסק בתחום של הלוואות.

בהמשך לתשובת הרב כאן: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=97865
רציתי לשאול: מכיוון שנסיעה לחולון דורשת ממני להפסיד יום עבודה, ובנוסף להוצאות הנסיעה זה יוצא הפסד של 200 ש"ח לפחות,

אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).

בהמשך לתשובת הרב: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=66813 הרב כתב: "קיימת אפשרות שבהתקרב סיום שנת השמיטה שתודיע ללווים שלך שמועד הפירעון הוא רק לאחר השמיטה, ואז גם בלי פרוזבול, החוב לא נשמט, כי טרם הגיע מועד הפירעון" לא הבנתי, אם כך, מדוע הלל היה צריך לתקן פרוזבול? היה יכול לומר עצה זו לעשירים שנמנעו מלהלוות, ולא היה צריך לתקן תקנה חדשה!

לוויתי לחברתי סכום כסף לתקופה של שבועיים. עשינו שטר. כעבור כחודש היא החזירה לי שלישי מהסכום (למרות שסיכמנו שהיא תחזיר את כל הסכום יחד) עברו חמישה חודשים והיא עדיין לא החזירה לי את היתרה, היא דוחה אותי כל פעם לעוד שבוע... וכך הלאה.
א. מהי ההלכה "לא תיהיה לו כנושה" והאם בזה שאני מבקשת ממנה את הכסף אני יכולה לעבוד על לוא זה?
ב. מה עלי לעשות?
תודה