שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ידוע שצריך ללמד תורה בחנם כמו שכתוב: "ראה לימדתי אתכם"... בימינו בבתי ספר דתיים ( יסודי, חטיבה, תיכון) יש מורים לתנ"ך, תושב"ע שמקבלים כסף ממשרד החינוך עבור הלימוד. כיצד מסתדר הדבר?
2. התורה ציותה "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב", והסבירו רבותינו לא תעשו כדמות הנמצאים אתי, שהם השמש הירח והכוכבים. מדוע הקב"ה אוסר לצייר את צבא השמים? ממה הקב"ה חושש?
3. קראתי שתחיית המתים לצדיקים בלבד. מה ההגדרה של צדיק? האם אחד שהולך בדרך התורה והמצוות נקרא צדיק?

לכבוד הרב האם סמכות התלמוד שעליה דיבר הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה, שבזמן כתיבת התלמוד היו נוכחים כל חכמי ישראל וכיוון שהוא התקבל בכל ישראל חל על התלמוד הדין "לא תסור" וכו' ושאסור לחכמי ישראל הבאים לחלוק על התלמוד וכו' - האם כל זה הוא רק בחלק ההלכתי של התלמוד או גם בחלק האגדה? לדוגמה:
א. האם חכם מאוחר שחולק על דברי אגדה שבתלמוד עובר ב"לא תסור"?
ב. האם ניתנה לחכמי ישראל הגאונים והראשונים סמכות לחלוק על התלמוד בענייני אגדה שאינם נוגעים למעשה?

שלום רב, זו שאלה לגבי "ברוך שלא עשני גוי", שהיא מאוד קשה, ואולי עלולה להעליב. הרי האישה אומרת ברוך שעשני כרצונו, אז אולי מותר לברך "ברוך שעשני יהודי(ה), או ברוך שעשני ישראל" אם הבנתי נכון הברכה היא על השתייכותי לעם ישראל אז האם מותר לברך על כל בחיוב ולא בשלילה, ואפילו מטעמי שלום. מירה כל טוב

לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?

שלום וברכה לכבוד הרב יצ"ו שאלתי היא איך מכריעים לפי מי ללכת באמונה, דהיינו בנושאים ששיכים למעשה, כמו כמה השתדלות ביחס לבטחון ועוד ועוד ירבו מלכתוב. שאם אחליט ללכת כמו רמב"ם, מי אמר שצודק אולי ר' נחמן צודק? וכן הלאה הדעות, כוזרי, מהר"ל, הרב קוק, וכו' ואני בפלונטר! ואם אחליט לפי מי שאני מתתחבר אליו, עדיין אין זה אומר שזה אמת ואולי כל הימים אהיה בטעות? א"כ -
א. איך מחליטים?
ב. מדוע יש מלוקות, הרי אנו אמורים לעבוד את השם כך, ואי אפשר בצורה כזו!! תומ"ר

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ידועה לי המשנה במסכת חגיגה "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם : מה למעלה, למטה, לפנים, לאחור". "לפנים"- מה היה לפני בריאת העולם. "אמר רבי יהושוע בן לוי... חמדה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם". מה היה באותן 974 דורות קודם שנברא העולם, ולמה יש מושג של זמן קודם בריאת העולם?
2. מדוע הקב"ה מירר לעם ישראל את החיים במצרים? מה היתה המטרה של שיעבוד עם ישראל במצרים? האם ניתן לומר שהקב"ה עשה זאת כדי שהם יקבלו אותו לאלוהים בכך שהוא יגאל אותם, וכך הם יהיו מוכנים לעשות בשבילו הכל?

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי קראתי כתבה שבא אמרו על מורנו הרב יוסף קאפח שאמר "הרי לעבוד ולשמור מצוות מלך מלכי המלכים שהוא הבורא ומנהיג את העולם הוא השכר הכי גדול שיש לנברא ומה שייך עוד לבקש שכר על זה? " אם כן.. למה אנחנו אומרים בתפלת שמונה עשרה "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת" למה אנחנו מבקשים שכר אם דברי מורנו הרב יוסף קאפח נכונים?

לכבוד הרב בהמשך לשאלה על פניה לצדיק בקברי צדיקים, שידוע שיש מחלוקת האם מותר לפנות לצדיק עצמו או לא. נניח שהלכה כפוסקים שכן מותר או שאין בזה לכל הפחות איסור. מבלי להכנס לשאלת היתא הפניה למת, האם לפי הרמב"ם יש בכלל ממשות בפניה כזאת? כלומר האם לפי הרמב"ם הצדיק באמת יכול לשמוע את תפילתו של הפונה אליו בעולם האמת ובאמת יכול לעזור לו מעולם האמת? כי הרי לפי הההגיון זה לא ברור. הצדיק כבר נפטר והוא כבר בעולם האמת.... ולמעשה איננו יודעים בדיוק איפה הוא עכשיו, אם הוא בגן עדן, אם הוא חזר בגלגול, ועוד הרבה אפשרויות. ולא ברור כיצד הצדיק שומע את מי שמתפלל בציון שלו.

לכבוד הרב ידוע שיש מחלוקת הפוסקים האם אדם שהולך לקברי צדיקים רשאי לפנות לצדיק עצמו על מנת שיבקש עליו רחמים. יש מתירים, ויש אוסרים כל פנייה למת מחשש דורש אל המתים או אולי גם מחששות ע"ז ואחרים ולשיטתם כל מה שהותר בהליכה לקברי צדיקים זה רק לבקש מהקב"ה שבזכות הצדיק ימלא תפילתנו. ותו לא. (מהרי"ל, ט"ז תקפא, לט, וגם חיי אדם וגם הגר"א החמיר בזה ושמעתי מרב אחד שגם לדעת המשנה ברורה אסור לפנות אל המת עצמו בשום אופן, ולא ראיתי מקור לכך עוד) ולכאורה הרי יש גמרא מפורשת בסוטה לד, ב שכלב השתטח על קברי האבות וביקש שיבקשו עליו רחמים?! ועיין תוספות שם ד"ה אבותי שמביא מקורות נוספים כאלה.

שלום לרב אדם שצריך ישועה וכל יום מקדיש כשעה לקרוא תהילים. האם עדיף להמשיך ולקרוא כל יום רק תהילים, או שעדיף לקרוא לפי הסדר את התנ"ך כולו? מדובר באשה שיש לה ילדים בבית הספר והקריאה בתנ"ך יכולה לעזור לה לעזור לילדיה בשיעורי הבית וכד'.