תכנים לקריאה נוספת
האם רשאי התוקע שלא לומר התפילה שלפני התקיעה 'רבש"ע בניך בני רחומיך' בניגוד לדעת הציבור?
על איזה רקע נתחברה התפילה הנ"ל ע"י בעל 'חמדת ימים' שחדרה לסידורי ספרד ולאחר מכן לסידורי תימן?
מהן המשמעויות הנכללות בתפילה זו ומדוע אין לייחס לה דברי כפירה וכוונות פגיעה ביסודות האמונה?
כיצד ניתן למנוע מחלוקת בציבור בנסיבות שהתוקע אינו מוכן לומר תפילה אשר לדעתו לא מובנת לו
יסודי תורה
לכבוד הרב א) הרמב"ם כותב - נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו. מובן שצורת האדם היא הנפש, מה שהופך את האדם לאדם ולא חיה זוהי הדעת היתרה. הבנתי נכון?
ב) אם כן למה הרמב"ם מגדיר זאת כדעת יתרה ולא דעת סתם?
תודה רבה לכבודו
חצי האי סיני
שלום הרב!
חצי האי סיני זה חלק מארץ ישראל?
מותר לטייל שם?
האם עקבה שבירדן שנמצאת על ים סוף היא חלק מהארץ ומותר לטייל שם?
אני וחבריי רוצים לטייל ותכננו טיול לחו"ל אך ביטלנו עקב פסק רבינו שכותב בבירור שאין לצאת מהארץ.
תודה רבה הרב, וזו הזדמנות להודות על השיעורים המוקלטים מידי שישי ליוטיוב. זיכוי הרבים ובזכות זה יכולים אנו להנות משיעורי הרב גם אם גרים רחוק..
תודה.
תכליתיות של האדם
שלום כבוד הרב כל כך אני נהנה מהתשובות שענית לי על שאלות על החיים אני מאוד אשמח אם תוכל להמשיך לענות לי תשובות כאלו
1) חז"ל אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא... זה נשמע כאילו החיים רעים ועדיף לא להוולד, לא? ככה אני לפעמים מרגיש והאמרה הזאת כאילו תומכת את ההרגשה שלי, דבר שנראה לא מתאים ליהדות
מחלוקות ראשונים במחשבה
לק"י
האם עצם כך שיש מחלוקות ראשונים בענייני מחשבת ישראל/אמונה הרי שאחד מכל בעל מחלוקת טועה?
וא"כ, לפי זה יוצא שמי שטועה תורתו אינה תורה ולכן לא נוכל לברך על לימודו ברכת התורה מפאת הדין, ספק ברכות להקל?
אני יודע שאין זה כך, אך מדוע שלא נוכל לומר כך?
האם אפשר לומר ששני הראשונים צודקים כמו שאנו אומרים על מחלוקות התנאים והאמוראים "אלו ואלו דברי אלדים חיים" ? והפירוש לכך הוא שלדוג' אם יש טמא וטהור אז באותו דבר שדנו עליו יש צדדים של טמא ויש צדדים של טהור אבל חייבים לפסוק הלכה אז נפסקה הלכה מסויימת, אך לא חלילה שאחד טועה... מה נאמר במקרה שלנו?