שלום לכמו"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו. במו"נ הרמב"ם מפרש את ההשגחה, ומביא דוגמא: "כי טביעת הספינה בכל מי שבה כפי שנזכר, וכריעת התקרה על מי שהיה בבית, אם היה זה במקרה המוחלט, הרי אין כניסת אותם (האנשים) לאותה הספינה וישיבת האחרים בבית במקרה לפי השקפתנו, אלא בחפץ אלוהי כפי הראוי במשפטו אשר אין שכלינו מגיעים לידיעת קנה המידה בהם" אנא יבאר לי מארי דברי הרמב"ם אלו, אחר שאמר רבינו כי ההשגחה היא פרטית אך ורק למי שהשכל האלוהי שופע עליו, והוא המשכיל בעל הידיעות הפילוסופיות, בחינת נפשו קשורה בנפשו, וידיעתו מתמידה בידיעת ה' צור העולמים.
תודה רבה.

שלום לרב
1. מה דעתך על הלכת 'השיתוף' כפי שנקבעה ע"י השופט ברק בפס"ד בבלי? האם אי אפשר לומר שהצדק נעשה באותו פס"ד? האם זה צודק שלפי ההלכה הבעל לוקח ברוב המקרים את רוב הרכוש?
2. האם מארי התייחס פעם לשאלה זו? מה הייתה דעתו?
3. האם אפשר להוסיף סעיפים לכתובה בנושא חלוקת הרכוש ובכך להשוות לה דין של הסכם ממון? האם זה מקובל בביד"ר?

שלום רב. שיטתו של הרמב"ם היא ש'אין יסורים בלא חטא'; האם למנהיג/אחד מראשי העם המערכת עובדת בצורה שונה, כלומר, האם מנהיג של העם יכול לקבל עונש בשביל העם למרות שלא חטא? ע"מ להראות לעם משהו או לכפר על חטאי העם?

שלום וברכה כיצד מיישיבים את הסתירה פרק פרק יא בהלכות מלכים שבהם הרמב"ם כותב להלכה כיצד מזהים את מלך המשיח ואת סדר תהליכי הגאולה (עמידת מלך, קיבוץ גלויות, נצחון האומות ובניית המקדש) ואילו בפרק יב הרמב"ם כותב שלא נדע את תהליכי הגאולה איך יהיו עד שיהיו. האם הרמב"ם בפרק יב חזר בו ממה שכתב בפרק יא?

שלום כבוד הרב האם תיתכן בניית בית המקדש לפני בוא המשיח?

הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה; דברים יא, א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו, יג; דברים י, כ). (ב) והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים -- לאל חי" (תהילים מב, ג). ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך. ..

שלום לכבוד הרב,
ישנם הטוענים שהגותו של פרופ' ליבוביץ' אמונה עפ"י משנת הרמב"ם. מעיון במאמר הנ"ל נראה שמגמתו של המחבר הינה להבליט את ההבדל בין עבודת ה' לבין עבודת האדם שבתפילה. יחד עם זאת, הייתי מעוניין לדעת כיצד עולות רעיונותיו של פרופ' ליבוביץ' בקנה אחד עם משנתו של הרמב"ם.
1. על תפילות מיוחדות לרגל נסיבות מיוחדות מכנה הפרופ' ליבוביץ' "דרישה אוילית ומחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולם לטובת המתפלל". --- ומה עם תפילת משה לרפואת מרים אחותו? --- ומה עם תפילת משה על העם ותשובת ה' "סלחתי כדבריך"?

לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייע בדבר תורתו, מדוע עלינו להכיר טובה לקב"ה אף על הנסיונות בהן הוא מעמידנו אם באנו לעולם בעל כורחינו? האם הקב"ה עושה לנו טובה? הרי ביטוי שכזה הוא מתייחס לישות שנמצאת כבר (נניח האדם) ואז גורם חיצוני לה עושה לה טובה!, היא נפעלת, אך היא ישנה לפני שנפעלת עליה הטובה מאותו הגורם החיצוני? ולא יתכן שנאמר כך, שהיינו קיימים וקדומים כך שנעשית עלינו הטובה מאת ה' ואנו צריכים וחייבים להחזיר לו יתברך טובה?! שכן אנו ברואים, ה' ברא אותנו.. תורה היא ואני מחפש תשובה. רוב שלומות, גלעד.

שלום לכבוד הרב.
לגבי אמונה
רציתי לדעת יש לי אמונה מוחלטת בקדוש ברוך הוא השאלה שלי איפה הבחירה בידיי האם זה נכון שאם אני בעצמי לא אעשה או הזיז לא יקרה דבר? השאלה שלי האם התורה רבינו רוצה שנאמר שהכול בכל דבר מאיתו יתברך או שיש דברים בשליטתו ויש דברים שאנו עושים וגורמים וכו...
תודה מראש

כבוד הרב שלום ישנו אדם הנותן אצלנו שעורים בבית הכנסת ברמב"ם והוא אומר שלפי הרמב"ם כל מקום שמוזכר מלאך בתנ"ך זה רק חיזיון האם זה נכון?