שלום וברכה 1 האם מותר לאדם, לברך ברוך... על נטילת ידיים" כאשר הוא עומד מחוץ לשירותים, וכשהוא מסיים הברכה, להכנס לשירותים, למלא את הנטלה מים, וליטול את ידיו? (הוא יודע בוודאות שיש שם כלי לנטילה.)
2. כאשר אדם תימני הגיע באיחור לתפילת ספרדים, כשהוא מתפלל מילה במילה עם הש"צ הספרדי בחזרת הש"צ, האם התימני יתפלל מילה במילה כל התפילה עד "שים שלום", או יתפלל מילה במילה עד קדושה, כדברי הרמב"ם?
3. יש חדר עם אסלה מולי, ודלתו פתוחה. האסלה נמצאת בפנים החדר, כך שאיני רואה אותה. האם מותר לי לומר דברי תורה מול הדלת הפתוחה, כיון שהכסא נעלם מעיני?

שלום וברכה במקרה וכוונתי רק בחצי מברכת אבות. וחצי ברכה הייתי בהסח דעת. האם עליי לחזור לראש התפילה, כיוום שלא כוונתי בכל ברכת אבות? או, באילו חלקים מברכת אבות יש חובה להתכוון ובאילו לא? - כל אחד ממשפחתי לימד אותי מעט תורה, בשולחן שבת. הרבה מהחברים שלי לימדו אותי מעט תורה. האם אני חייב לעמוד מפניהם כאשר הם עוברים 4 אמות ממני? ההיתכן?
תודה

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. בגמרא שבת קט:א - "בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלש פעמים". ופירש"י בת חורין היא הרוח השורה על הידים לפני הנטילה. כיצד יסביר רבנו "רוח רעה" זו, ומדוע לא פסקה במשנ"ת?
2. לדעת רבנו, מדוע נוטלים ידיים כשקמים בבוקר, האם בשביל קרית שמע ותפלה, או שיש צורך לטול ידיים ללא קשר למצות אלו, וממילא נטילה זו פוטרת את הנטילה שלפניהם?
3. שכלים נבדלים " גן השכלים - השי"ן בחירק או בשווא?

שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?

שלום וברכה כבוד הרב.
שתי שאלות לי אליך:
1) מצד אחד, מותר לחכם לאכול בבית מדרשו. מצד שני, זה מאוד לא מנומס לאכול בפני בני אדם אחרים בפמבי, ובטח כשזה מדובר בת"ח. האם ראוי לת"ח לאכול בבית במדרש? המקום עם אנשים ואי אפשר לאכול בצנעה רבה.
2) קראתי ק"ש 5 ד' לאחר שקמתי כי זמן ק"ש כמעט הגיע לסופו, וכשסיימתיה, נזכרתי שלא ברכתי ברכות התורה. מה לעשות במקרה כזה? יצאתי ידי חובה?
תודה רבה, רבינו.

א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.

שלום וברכה למארי ערוסי אנא ענה על 2 שאלותיי: באמצע סעודה, אני צריך לצאת מהבית לכמה רגעים. מותר לי לכתחילה לברך ברכת המזון רק כשאחזור, או שלכתחילה צריך לברך לפני היציאה? האם הרב יסכים לתת דוגמאות להלכה "ברך על מעשה קדרה פטר את התבשיל" (פ"ד), כי ההלכה לא ברורה לי.
תודה רבה מאד

שלום וברכה למארי רצון אכלתי כזית קרקר. עליי לטול ידיים ולברך ברכת המזון, או שזה רק אם אכלתי כשיעור?
2) הייתי חצי שבע. אכלתי קצת, 50 גרם זלביה, או 50 ג' בורקס (כצורת פת) התחייבתי בברכת המזון, כי קבעתי סעודה?
תודה רבה

שלום וברכה למארי רצון
1) הר"מ כתב שימעט אדם מאכילת פירות. היום הוכח שפירית בריאים. נאמר בתנא דבי אליהו, שי"א שת"ח חייב לגור במקום עם פירות, כי פירות מאירים עיניו של אדם. טוב לאכול פירות או לא?
2) מהו רגע המעבר הקריטי שלקראתו אנו מתפללים "יה"ר שתכניסני לכרך זה לשלום" ולאחריו "מודה אני לפניך שהכנסתני לשלום"?
תודה רבה מארי!

שלום לרב מי שמפצח גרעיני חמניה ואכל סה"כ יותר מכזית אבל היות והגרעינים הם קטנים מאד, עבר הרבה זמן עד שהגיע לשיעור כזית, האם יברך בורא נפשות?
תודה רבה ויישר כוחך.