ביאור דעת הרמב"ם בגמ' מסוימות, והיסח הדעת דברכות
א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.