דילוג לתוכן העיקרי

ביאור דעת הרמב"ם בגמ' מסוימות, והיסח הדעת דברכות

א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.

ברכות הסעודה

שלום וברכה למארי ערוסי אנא ענה על 2 שאלותיי: באמצע סעודה, אני צריך לצאת מהבית לכמה רגעים. מותר לי לכתחילה לברך ברכת המזון רק כשאחזור, או שלכתחילה צריך לברך לפני היציאה? האם הרב יסכים לתת דוגמאות להלכה "ברך על מעשה קדרה פטר את התבשיל" (פ"ד), כי ההלכה לא ברורה לי.
תודה רבה מאד

ברכת קרקר, וקביעת סעודה

שלום וברכה למארי רצון אכלתי כזית קרקר. עליי לטול ידיים ולברך ברכת המזון, או שזה רק אם אכלתי כשיעור?
2) הייתי חצי שבע. אכלתי קצת, 50 גרם זלביה, או 50 ג' בורקס (כצורת פת) התחייבתי בברכת המזון, כי קבעתי סעודה?
תודה רבה

בריאות הרמב"ם, וברכת הדרך

שלום וברכה למארי רצון
1) הר"מ כתב שימעט אדם מאכילת פירות. היום הוכח שפירית בריאים. נאמר בתנא דבי אליהו, שי"א שת"ח חייב לגור במקום עם פירות, כי פירות מאירים עיניו של אדם. טוב לאכול פירות או לא?
2) מהו רגע המעבר הקריטי שלקראתו אנו מתפללים "יה"ר שתכניסני לכרך זה לשלום" ולאחריו "מודה אני לפניך שהכנסתני לשלום"?
תודה רבה מארי!

שאלות בעניינים שונים

שלום לכבוד הרב!
1. הרב דיבר באינטרנט שמורי פסק שעל לחוח מברכים מזונות כי דרכו הוא בישול ולא אפיה וכל דבר שדרכו הוא בישול ברכתו מזונות גם אם קובעים עליו סעודה. מדוע אם כך ברכת המלוואח היא המוציא במדה וקבע סעודה והלא גם המלווח מבושל על מחבת?
2. האם מותר בשעה שהפלאטה של שבת מנותקת על ידי שעון השבת להוריד את הזמן שאמורה הפלאטה לדלוק? יישר כוח על השיעורים באינטרנט

Subscribe to הלכות סעודה