ברכות השחר בלי כיסוי ראש
שלום לרב
האם אפשר להבין מהלכות הרמב"ם שחלק מברכות השחר מברכים בלי כיסוי ראש, עד אשר יגיע לברכת עוטר ישראל בתפארה?
תודה רבה.
שלום לרב השותה קפה נמס עם חלב ובין לגימה ללגימה אכל עוגיות. סך הכל גם במשקה וגם בעוגיות הצטרף שיעור ברכה אחרונה. האם יברך גם בורא נפשות וגם על המחיה?
תודה רבה.
על המחיה - כן. אבל לא בורא נפשות. כי אין זו בתוך השיעור. משום כך השותה קפה חם כשהוא חם, אינו מברך ברכה אחרונה, משום השיהוי שיש בין השתייה. והשותה קפה קר ושתה כשיעור רביעית כשיעור שתיית רביעית מברך בורא נפשות.
שלום לרב
האם אפשר להבין מהלכות הרמב"ם שחלק מברכות השחר מברכים בלי כיסוי ראש, עד אשר יגיע לברכת עוטר ישראל בתפארה?
תודה רבה.
אודה לכת"ר אם יאיר את עיני בעניין ברכת הגומל לנשים.
מארי כותב לגבי יולדת, שלא נהגו לברך, ומביא שני טעמים, א. שאין זו בגדר "אוילים מדרך פשעם וגו'". ב. שאין זה דרכה לברך בפני עשרה משום כל כבודה. ואילו לפי הטעם הראשון סתם אשה חולה שנתרפאה או יצאה מבית האסורים וכו', עליה לברך. ואילו לטעם השני כלל כלל לא. ובכן יורנו רבנו הלכה למעשה בנושא. וכט"ס
האם השיעורים הקטנים מעכבים ולא יוצאים י"ח בכל מקרה?
אין קידוש אלא במקום סעודה, האם רשאי לקדש על פת כזית או פרוסה?
האם חייב אדם לצער עצמו בשבת ולאכול כמויות שהינן מעבר למה שהוא מסוגל?
האם יש להבחין בין דין שמועות או בשורות ברמה הפרטית לבין דין אלו שהינן ברמה ציבורית כללית?
באלו נסיבות חייבים בקריעה ובברכת "דיין האמת"גם על שמועות רעות ברמה לאומית?
מי שקרובו נפטר ביום השבת, האם חייב לברך "דיין האמת" למרות האיסור לקרוע?
שלום אם נטלתי ידיים וברכתי על הפת אבל לא אכלתי כזית, לאחר מכן אכלתי את כל הארוחה, ללא ברכה ראשונה, מה אברך בסוף? האם ניתן לעשות כך לכתחילה בכדי שלא לברך את כל הברכות הראשונות באמצע הסעודה? אם יש מקור מפורש אשמח להפניה
שלום וברכה למארי רצון
1) הר"מ כתב שימעט אדם מאכילת פירות. היום הוכח שפירית בריאים. נאמר בתנא דבי אליהו, שי"א שת"ח חייב לגור במקום עם פירות, כי פירות מאירים עיניו של אדם. טוב לאכול פירות או לא?
2) מהו רגע המעבר הקריטי שלקראתו אנו מתפללים "יה"ר שתכניסני לכרך זה לשלום" ולאחריו "מודה אני לפניך שהכנסתני לשלום"?
תודה רבה מארי!
שלום וברכה כבוד מארי, כת"ח אשאל,
1)
א. חטיף שוקולד שערבו בו מעט פירורי עוגיות כדי להוסיף טעם טוב - ברכתו תהיה עתה 'מזונות' (הל' ברכות ג, ו: "אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר"). השאלה היא: אם אדם אכל ממאכל זה כזית, מה יברך כברכה האחרונה, 'על המחיה' או 'בורא נפשות'? הרי הוא לא אכל כזית עוגיה, אז איך יברך 'על המחיה', מצד שני הוא גם לא אכל כזית שוקולד, אז איך יברך 'בורא נפשות'? (האם התשובה נמצאת כאן: "וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז")(ג, יא)
1)
ב. כנ"ל אם אותו אדם אכל כשני זיתים, מה יברך באחרונה?
לשיטת המחייבים לחזור ולברך "המוציא" בגלל שקידוש מהוה הפסק, האם חייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש?
אם הקידוש אינו מהוה הפסק האם יוכל לסמוך על ברכה ראשונה ולא חייב לחזור ולברך "המוציא"?
באלו נסיבות לא יחשב הפסק ולא יתחייב שוב בברכת "המוציא" ולא בברכת "בורא פרי הגפן" על יין הקידוש?
האם יש הבדל בין מצב שהחליטו להפסיק לאכול ואחר הקידוש נמלכו בהם לבין מצב שבקשו להפסיק זמנית רק לצורך הקידוש?
שלום כבוד הרב בסעודה שניה בשבת אנחנו מברכים המוציא. אך אימי אינה אוכלת לחם אלא רק מזונות (ג'חנון וכו') ושהכל. האם מותר לי לברך לה על המחיה ובורא נפשות לאחר שבירכתי ברכת המזון? האם מותר להוציא מישהו לידי חובה בברכה אחרונה למרות שלא אכלתי?
תודה רבה ויישר כוח.
לכבוד הרב ערוסי, שלום וברכה
רציתי לדעת מהו מנהג תימן בכל הקשור להפסק לאחר נטילת ידיים, יש הטוענים שמקובל היה בקהילות מסוימות בתימן (כגון הקהילה השאמית בבירה צנעא - כמנהג אבותיי) שנהגה לפי השולחן ערוך לא לדבר כלל לאחר הנטילה. יש חלק הטוענים מנגד כי בחלק מהאיזורים הדבר לא היה קיים וכי היו נוטים לדבר אף על עניני חולין בין הנטילה ל"מוציא". אם כן, מהו מנהג תימן בנושא הנ"ל?
תודה רבה ושבת שלום.