דילוג לתוכן העיקרי

בורא נפשות

שלום לכבוד הרב אודה לרב אם יוכל להסביר לי את ברכת בורא נפשות לפי יהודי תימן. לא מסתדר לי הענין התחבירי "בורא נפשות רבות על כל מה שברא חי העולמים" שאולי היה עדיף להגיד "בורא נפשות רבות וכל מה שברא חי העולמים" או בניסוח אחר.
תודה רבה.

ברכה

לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! אני עובדת במקום מסויים ששם אין לי כ"כ זמן לאכול באופן מסודר. לכן אינני לוקחת כריך המצריך נטילת ידיים וברכת המזון אלא דברים שברכתם מזונות (בורקס, רוגלך, עוגיות וכיוצ"ב), ואותם אני אוכלת תוך כדי עבודה. השאלה שלי: האם זה נחשב קביעת סעודה, המחייבת בכל מקרה בנט"י וברהמ"ז? ומה הדין אם אני לא אוכלת את כולם בבת אחת אלא לדוגמא בורקס אחד בשעה? ואיזו ברכה אחרונה עלי לברך?
תודה רבה מראש!

מלאווח - המוציא או במ"מ

ראיתי תשובת מורי לשואלו וענ"ד יש להבחין כך. יש שני סוגים של מלאווח. יש ואותו המלאווח עשוי בצק עלים והוא דק ממש, ומטוגן בשמן והוא אשר נמכר בדר"כ בחנויות, וכשנשאל מרגישים היטב שהוא ספוג שמן, עליו מרוי יוסף התכוון שיש לברך מזונות כמדומני. ויש המלאווח שנדמה שנשארה עשייתו רק אצל אותן נשים מבוגרות, אמותינו ומי שלימדה את בנותיה, שהוא עבה ממש כס"מ אחד, ואף הוא מטוגן בשמן, אך כשנאכל נדמה ממש כפיתה מטוגנת, ואינו בצק עלים (!) ועליו לענ"ד יש לברך המוציא. סליחה על הטורח, אך נראה שיש להבהיר. ברוך תהיה

ברכה על מלאווח

כב' הרב, ראיתי שכב' הרב ענה על שאלה, מהי ברכתו של המלאווח. כב' הרב ענה "בורא מיני מזונות". בסידור "שיח ירושלים" בהוצאת מכון מש"ה, נכתב "בורא מיני מזונות". במהדורה החדשה שנה זו תוקן ל"המוציא". התיקון במהדורה החדשה הוא לאחר שמורי זצ"ל ראה את מעשה המלאווח ופסק "המוציא", משום שהמלאווח נאפה במחבת עם קצת שמן. הוא גם אמר זאת במסגרת הקבלת פני רב בבית הכנסת שלו, ואינו כמו הג'חנון שהוא מעשה קדרה כמו הקובאנה, למרות שהבצק יכול להיות אותו בצק. יורנו רבינו כדת מה לעשות.

מזונות שקובעים עליהם סעודה - המוציא או מעין שלש?

אם אני אוכל מזונות מחמשת סוגי דגן כגון בורקס, פיצה, כעכים - שנאפו ולא טוגנו, לצורך סעודה, האם מברכים המוציא? האם שיעור קביעת סעודה מתייחס למשקל נטו של הדגן? מה קורה אם אני לא יודע את המשקל המדוייק כמו בבורקס? אמרו לי שמנהג הוא (אצל עדות המזרח) הוא דווקא לברך מזונות + מעין שלש - האם לנהוג כך?
תודה על העזרה

דף יומי - ברכת תה

כתב הרמב"ם: "ד ירקות שדרכן להישלק ששלקן -- מברך על מי שלק שלהן, בורא פרי האדמה: והוא, ששלקן לשתות מימיהן, שמימי שלקות כשלקות, במקום שדרכן לשתותן." ע"כ. לפי זה, מברכין על "קומפוט"=מי פירות, בורא פרי העץ. לא הבנתי, אז למה מברכין על תה שהכל?
תודה

Subscribe to הלכות סעודה