האם צריך להפריש חלה על 1 ק"ג קמח בלי ברכה?

שלום וברכה כבוד מארי, כת"ח אשאל,
1)
א. חטיף שוקולד שערבו בו מעט פירורי עוגיות כדי להוסיף טעם טוב - ברכתו תהיה עתה 'מזונות' (הל' ברכות ג, ו: "אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר"). השאלה היא: אם אדם אכל ממאכל זה כזית, מה יברך כברכה האחרונה, 'על המחיה' או 'בורא נפשות'? הרי הוא לא אכל כזית עוגיה, אז איך יברך 'על המחיה', מצד שני הוא גם לא אכל כזית שוקולד, אז איך יברך 'בורא נפשות'? (האם התשובה נמצאת כאן: "וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז")(ג, יא)
1)
ב. כנ"ל אם אותו אדם אכל כשני זיתים, מה יברך באחרונה?

ילמדנו רבנו
1) לדעת הר"מ, האם אכסנאי מותר בתשמיש כאשר ייחדו לזוג חדר בפני עצמם, כמו שכתב השו"ע? באיזו מציאות מותר?
2) ת"ח אמר לי שאם אדם קובע סעודה על חטיף 'ביסלי' וכיוצ"ב, יברך רק 'על מחיה', כיון שאין דרך פת להיות כ"כ קטנה. האם הרב מסכים? ברוך תהיה לעולם תחיה

שלום,
א. כיצד מועיל קדיש למת?
ב. האם מותר לי לכוון לפני שאני מתחיל לשתות שאני ממשיך לשתות גם אחרי שאכנס לשירותים, האם זה פוטר אותי מלברך? כלומר להכנס לשירותים ולהמשיך לשתות ללא ברכה?
תודה רבה

לכבוד הרב שלום,
רציתי לבקש הסבר שיבהיר לי מתי עלי לברך לאחר האכילה "בורא נפשות רבות ומתי ברכה "מעין שלוש" ?

מורי רצון מכובדי, מה עלינו לברך, הנוהגים של פי שיטת רבנו ומארי:
1. בעניין לחם שאפוי עם גבינה וחלב וסוכר ומיני מתיקה?
2. לחם שאפוי עם שוקולד?
3. לחם שאפוי עם שקדים ואגוזים?
4. לחם שאפוי עם זיתים ועגבניות? האם יש הבדל אם קובע עליהם סעודתו? האם יש הבדל אם אין לו צורה של לח? היינו הוא בצורה לחם, אך בפנים יש לו חלל ולא כמו בלחם רגיל שיש ה"ליבה", הרך הלבן. ושכרו כפול מן שמייא

הנותן בפיו תבלין כגון זַנְגְּבִיל, הל וציפורן בצורתם השלמה (לא אבקה) בשביל רפואה טעם טוב או ריח טוב בפה - האם צריך לברך?

שלום למארי האם יש לברך אחרי כזית שלם בינוני של זמנינו או כנפח שלו מאכל אחר. כנרא לעין שזית שלגרח נאה הרבה יותר גדול מזית שלנו?
תודה רבה

שלום לכבוד הרב,
אם סחטתי ענבים ביד, האם המיץ שיצא מהן, יש עליו דם יין וברכתו הגפן, או שמא יש לחכות מספר ימים לשם כך,
תודה לכבוד הרב,
נתנאל

שלום למארי, ה' יאריך יומיו בטוב ושנותיו בנעימים לגבי דין דיין פוטר שאר משקים שלא נמצא בדין זה ברבינו (ערוך השולחן קעד'). האם אנו נוהגים בזה כי יין פוטר שאר משקים או לאו? ומדוע דבר זה לא מפורש בדברי רבינו למרות שהוא גמרא ערוכה?
תודה רבה !