דילוג לתוכן העיקרי

ברכת נהנין

מהי ההגדרה של ברכת נהנין? האם זה משהו אינדבדואלי כי ממה שאדם אחד נהנה השנה לא נהנה? לדוגמא אני נהנת מראיית קשת האם זה נכלל בהגדרה של ברכות נהנין? מי קבע את ההגדרה של כל סוג ברכה לדוגמא שברכת הריח האכילה והטעם זה נהנין מי קבע זאת?

ברכה אחרונה

שלום וברכה כבוד מארי, כת"ח אשאל,
1)
א. חטיף שוקולד שערבו בו מעט פירורי עוגיות כדי להוסיף טעם טוב - ברכתו תהיה עתה 'מזונות' (הל' ברכות ג, ו: "אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר"). השאלה היא: אם אדם אכל ממאכל זה כזית, מה יברך כברכה האחרונה, 'על המחיה' או 'בורא נפשות'? הרי הוא לא אכל כזית עוגיה, אז איך יברך 'על המחיה', מצד שני הוא גם לא אכל כזית שוקולד, אז איך יברך 'בורא נפשות'? (האם התשובה נמצאת כאן: "וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז")(ג, יא)
1)
ב. כנ"ל אם אותו אדם אכל כשני זיתים, מה יברך באחרונה?

קביעת סעודה, אכנסאי

ילמדנו רבנו
1) לדעת הר"מ, האם אכסנאי מותר בתשמיש כאשר ייחדו לזוג חדר בפני עצמם, כמו שכתב השו"ע? באיזו מציאות מותר?
2) ת"ח אמר לי שאם אדם קובע סעודה על חטיף 'ביסלי' וכיוצ"ב, יברך רק 'על מחיה', כיון שאין דרך פת להיות כ"כ קטנה. האם הרב מסכים? ברוך תהיה לעולם תחיה

לחם עם גבינה וירקות ועוד

מורי רצון מכובדי, מה עלינו לברך, הנוהגים של פי שיטת רבנו ומארי:
1. בעניין לחם שאפוי עם גבינה וחלב וסוכר ומיני מתיקה?
2. לחם שאפוי עם שוקולד?
3. לחם שאפוי עם שקדים ואגוזים?
4. לחם שאפוי עם זיתים ועגבניות? האם יש הבדל אם קובע עליהם סעודתו? האם יש הבדל אם אין לו צורה של לח? היינו הוא בצורה לחם, אך בפנים יש לו חלל ולא כמו בלחם רגיל שיש ה"ליבה", הרך הלבן. ושכרו כפול מן שמייא

Subscribe to הלכות סעודה