מנהגי תימן קדום
שלום וברכה
1.האם יש מנהג תימן קדום שהוא אליבא דהשו"ע במקום דפליג אהרמב"ם ?
.
מהי ההגדרה של ברכת נהנין? האם זה משהו אינדבדואלי כי ממה שאדם אחד נהנה השנה לא נהנה? לדוגמא אני נהנת מראיית קשת האם זה נכלל בהגדרה של ברכות נהנין? מי קבע את ההגדרה של כל סוג ברכה לדוגמא שברכת הריח האכילה והטעם זה נהנין מי קבע זאת?
הברכה על ראיית הקשת אינה ברכת נהנין אלא ברכת שבח והודאה לה' שזוכר הבית. אבל הברכה על מאכל או משקה, וכן על הריח, היא ברתכ הנהנין, כי אדם ממוצע נהנה מן האכילה, או מן המשקה, או מן הריח.
שלום וברכה
1.האם יש מנהג תימן קדום שהוא אליבא דהשו"ע במקום דפליג אהרמב"ם ?
.
שלום למו"ר.
ישנו מאכל בפסח בשם בורקס מצה.
אופן הכנתו כך: מרטיבים מצה בכדי שתהיה רכה מגלגלים אותה עם פירה (תפוח אדמה מבושל מרוסק)כך שהמצה חופה את הפירה מבחוץ, ומטגנים את הכל עם ביצה במחבת.
שאלתי מה תהיה ברכתו של בורקס זה.
המצה שלו ניכרת מבחוץ אולם הוא גם פת הבאה בכיסנין- המצה חופה את הפירה שבתוכו.
ברכתו כשלא קובע עליו סעודה? מזונות או המוציא?
ברוך תהיה.
שלום
מה דין ברכת שהחיינו על ספר חדש והאם יש לחלק בין ספר קודש לחול
והאם השמחה של האדם בספר החדש רלוונטית
א. לגבי ברכה על גידולי מים, נדמה שדעתו לברך על עגבניה כברכתה אדמה ולא שהכל גם אם גודלה במים. מה הטעם של הרב?
ב. מה דעת הרב לגבי [בשר מתורבת] תא גזע מבעלי חיים שפותח במעבדה ועשו ממנו סטייק. האם הוא יהיה בחזקת בשרי... אפשר לאכול עם חלב?
שלום רב!
אם אני שותה מים בשירותים/מקלחת האם אני צריך לברך?
כבוד הרב שלום רמב"ם הלכות ברכות כא (יט) הרואה בתי אומות העולם ביישובן, אומר "בית גאים, ייסח ה"' (משלי טו, כה); האם צריך להשלים את הפסוק "ויצב גבול אלמנה" ?.
תודה רבה ושלום.
האם שינוי צורת המצה ע"י טחינתה תשפיע לשינוי ברכת "שהכל" במקום ברכת "המוציא"?
מדוע ברכת הפת שפתת אותה לפתיתים מושפעת משינוי הצורה ומגודל הפתיתים?
אם קמח מצה נחשב למצה, היש לאסור אכילת העאציד או הקניידלך בערב פסח?
שלום לכבוד הרב
יש נוהג בביכ"נ מסוים שקוראים לעולה את הקטע שלו לאחר ברכה ראשונה, פעמיים ברציפות : פעם אחת על ידי ילד קטן לפני בר מצוה, ופעם שניה על ידי נער בוגר (לאחר בר מצוה) ורק אחרי קריאתם העולה מברך ברכה אחרונה. האם זה תקין? בברכה,
שלום רב לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי!
לאחרונה ראיתי סרטון של חייל שנמצא בעזה והגיע לבית קברות שקבורים בו חללים מימי מלחה"ע הראשונה. בית הקברות איננו יהודי אלא קבורים בו בני דתות שונות.
החייל מצא קבר אחד של יהודי וברך עליו את ברכת הראיה: "אשר יצר אתכם בדין וכו'.
א. האם נהג כשורה לפי דעת הרמב"ם?
ב. האם יש מס' מינימלי של קברים שעליהם נאמר בהלכה "הרואה קברי ישראל"?
ג. לעניין הרחקה מהקבר לדברי תורה: מתי מתייחסים למקום כבית קברות? האם כשיש למשל 3 קברים במקום שאיננו מגודר צריך להרחיק ד' אמות מהקבר או להתרחק יותר מזה?
שלום לרב אם יש לפני אורז ועגבניות. מה סדר הברכות? האם לכתחילה לברך האדמה שיפטור את האורז או שהדין הוא שונה?
תודה רבה.