שהחיינו
שלום
מה דין ברכת שהחיינו על ספר חדש והאם יש לחלק בין ספר קודש לחול
והאם השמחה של האדם בספר החדש רלוונטית
מורי רצון מכובדי, מה עלינו לברך, הנוהגים של פי שיטת רבנו ומארי:
1. בעניין לחם שאפוי עם גבינה וחלב וסוכר ומיני מתיקה?
2. לחם שאפוי עם שוקולד?
3. לחם שאפוי עם שקדים ואגוזים?
4. לחם שאפוי עם זיתים ועגבניות? האם יש הבדל אם קובע עליהם סעודתו? האם יש הבדל אם אין לו צורה של לח? היינו הוא בצורה לחם, אך בפנים יש לו חלל ולא כמו בלחם רגיל שיש ה"ליבה", הרך הלבן. ושכרו כפול מן שמייא
כל אלה ברכותיהם המוציא, כי נילושו כבצק רגיל לכל דבר, ועל הבצק שמו את החומרים הרצויים להם, כמו פיצה, ולכן זהו מאפה רגיל.
שלום
מה דין ברכת שהחיינו על ספר חדש והאם יש לחלק בין ספר קודש לחול
והאם השמחה של האדם בספר החדש רלוונטית
האם גם כאן ניתן להחיל הכלל "שומע כמברך" או שיצא ידי חובה ויחשב כמברך רק אם יענה אמן?
היש נסיבות שילד קטן שנתחייב בברכת המזון יכול להוציא ידי חובת הברכה את אביו?
מה ההבדל בין ברכות אלו ומה הקשר בין כל אחת מברכות אלו לגילו של הילד?
שלום הרב.
אדם ששכח לנטול ידיים ובירך המוציא, ונזכר לפני שאכל שלא נטל-
האם עדיף לא לאכול וללכת לנטול ידיים, או ש"לט ידיו במפה" (וראיתי שזה לכתחילה לדעת מארי) כדי להינצל מברכה לבטלה?
שלום וברכה הרב רצון יש לי 2 שאלות מטרידות.
1) כתוב בגמרא, שכל מי שרואה פרי ואינו אוכל ממנו, יתן את הדין בעולם הבא. ואני שואל, מהו המסר שבא לומר אומר המשפט? כי הרי יש צורך ל"מעט תענוג", וידוע שצריך להשתלט על תאוות האוכל, והמשתמש במשפט זה, יכול למצוא לו תירוץ להתענג מהמאכלות ולרדוף אחר האוכל.
האם צריך ליטול ידיים כשטובלים ביסקוויט בנס קפה או לחוח במרק(בברכה או שלא בברכה?
הנותן בפיו תבלין כגון זַנְגְּבִיל, הל וציפורן בצורתם השלמה (לא אבקה) בשביל רפואה טעם טוב או ריח טוב בפה - האם צריך לברך?
האם נסיבות אלו נחשבות כמצב של בדיעבד שלפי הרמב"ם יצא ידי חובה אף אם רק הרהר בלבו?
מדוע מחייב הרמב"ם במצוות קרית שמע בשעת הדחק אין מספיק בהרהור בלב אלא נדרש שיחתך בשפתיו?
כיצד ינהג, איפוא, היהודי בנסיבות אלו כשהוזמן ע"י מעסיקיו הגויים או יהודים הרחוקים מיהדות?
שלום הרב,
האם נשים יכולות לברך ברכת הלבנה?
ואם לא, מה הסיבה?
1. מה מברכים על סלט ירקות/פירות?
2. אם אוכלים משהו ומברכים עליו "שהכול", ואח"כ רוצים לאכול לחם, צריך לברך "המוציא"?
3. אם כן, זה לא ייחשב ברכה לבטלה? סליחה ששאלתי כ"כ הרבה שאלות בבת אחת.
האם ישנה זהות בין דיני אמירת תוספת זו לבין דיני ברכות הנישואין?
האם בגלל שלכאורה ירדה רמת השמחה בקהילה בגין הנישואין יאמרו תוספת זו במועד מוגבל בלבד, למרות דברי התלמוד?
האם אמירת תוספת זו תלויה במנהג של כל קהילה וקהילה לאמירתה אף לפני הנישואין ואף לאחר הנישואין עד שתים עשרה חודש או למועדים ומקומות מוגבלים?
שלום וברכה לפעמים נותנים במרכולים דברים חדשים לטעימה כגון חומוס חדש וכדומה. האם זה נקרא מטעמת ואין לברך על כך, אע"פ שטועמים אותו עם לחם? בברכה,