מה המיוחד בדיני ברכת הלבנה ביחס לדיני שאר ברכות הראיה?
לנוהגים לדחות ברכת הלבנה עד סיום תענית ט' באב בגלל שאיננו שרוי בשמחה, האם לשיטתם השרוי באבל על קרוביו לא יברך?
כיצד מתיישבים המנהגים לדחות ברכת הלבנה לעומת הכללים המזרזים לקיום מצוות, כמו:"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה" וכיו"ב?

הניתן ללמוד הדין ממעמד הנישואין שבו מברכים את "שבע הברכות" מיד לאחר הקידושין?
כיצד יש להתייחס למנהג שמציין מהרי"ץ כמנהג קדום למרות שהוא סותר את ההויה המקובלת של יהדות תימן?
היש למחות בידי אלו הנוהגים לברך "שבע ברכות" על כוס יין בלבד ללא קיום סעודה כלשהי?

האם חיוב הברכה בנסיבות אלו הינו דווקא כשיש למלך סמכויות לענוש למיתה או אף אם בסמכותו לחון נידון למוות?
היש מקום לברכה זו רק לרואה מלך או אף לרואה שר בכיר בתנאים מסויימים?
מי שראה מלך לאחר שראה אותו מס' פעמים בטלוויזיה, האם יברך עליו בשם ומלכות?

האם ניתן לתלות הסיבה בגלל עגמת נפש על החורבן או בגלל שמדובר במצווה שטרם הושלמה או בגלל שהיא מכשירה למצוות העצרת?
האם נפטר בברכת "שהחיינו" שברכו על הזמן בליל יו"ט ראשון של פסח?
מהו המבחן הקובע חיוב ברכת "שהחיינו" העולה מעמידה הן על שיטתו של הרמב"ם והן על מסורות שאר העדות בישראל?