הברכה על אכילת לחוח
שלום רב לרב.
הרב קאפח ז"ל אומר (סידור "שיח ירושלים") כי ברכת הלחוח היא "מזונות".
1. האם זוהי הברכה גם הלחוח עבה?
2. האם יש נסיבות שבהן חובה להפריש חלה מבלילת הלחוח?
בתודה ובברכה
האם חיוב הברכה בנסיבות אלו הינו דווקא כשיש למלך סמכויות לענוש למיתה או אף אם בסמכותו לחון נידון למוות?
היש מקום לברכה זו רק לרואה מלך או אף לרואה שר בכיר בתנאים מסויימים?
מי שראה מלך לאחר שראה אותו מס' פעמים בטלוויזיה, האם יברך עליו בשם ומלכות?
שלום רב לרב.
הרב קאפח ז"ל אומר (סידור "שיח ירושלים") כי ברכת הלחוח היא "מזונות".
1. האם זוהי הברכה גם הלחוח עבה?
2. האם יש נסיבות שבהן חובה להפריש חלה מבלילת הלחוח?
בתודה ובברכה
שלום לרב
בברכת המזון בעשרה או בשלושה כשאחד מברך בקול רם את כל הברכה, האם עדיף לשתוק ולכוון ליבו לברכה או שיברך בשקט עם המברך בקול רם?
תודה רבה
לק"י
האם אדם שלא אכל לחם יכול לברך ברכת המזון לאדם שאכל לחם ואינו יודע לברך ?
האם ברכת המזון נחשבת כברכת הנהנין שיש בה מצוה כגון : קידוש היום או אכילת מצה ואז ניתן להוציא אף
אם לא נהנה ?
תודה
שלום לכבוד הרב,
האם לשיטת הרמב"ם יש חיוב לברך בהבדלה את ברכת הבשמים ביד ימין דווקא?
מהו מנהג מארי קאפח?
שלום למארי האם יש לברך אחרי כזית שלם בינוני של זמנינו או כנפח שלו מאכל אחר. כנרא לעין שזית שלגרח נאה הרבה יותר גדול מזית שלנו?
תודה רבה
מדוע נקבע בהלכה שהיו מקרין במקרא ביכורים את מביא הביכורים והרי יכול לקרוא מתוך ספר תורה (תורה שבכתב)?
באילו נסיבות נוספות מצינו הלכות שנפסקו ע"י גדולי חכמי ישראל, המורות על קרוי אדם אחר בשם ה' ללא כינוי?
היש מקום בימינו,לאור שינוי הנסיבות לכאורה, לעקור ההלכות בגלל שפשטו בקרב עדות אחרות מנהגים אחרים?
לכבוד הרב שלום!
א. האם ברכות התורה לשיטת רבנו זו ברכת המצווה או ברכת השבח?
אם ברכת המצווה- מדוע להביאה רבנו בהלכות ת"ת, אלא כתבה יחד עם ברכות השחר ורוב ככל הברכות בפרק זה ברכות הודאה ושבח.
ואם ברכת שבח- מדוע צריך אדם לברך קודם לימודו, ועוד שרבנו הקדים הלכ' זו של ה"המשכים לקרות בתורה.." ואח"כ כתב שחייב אדם לברך 3 ברכות אלו בכל יום, ועוד מדוע צריך לקרוא אח"כ בדברי תורה.
ב. האם אשה צריכה לברך ברכות התורה לשיטת רבנו?
ג. אם זו ברכת המצוות האם אדם שהסיח דעתו במהלך היום, ע"י הליכה לעבודה או שינה, צריך לברך שוב?
שותה בצמא ממייך
אוריאל דוד שלומי. נצרת עילית
הלכה היא שאסור להגיש לאורחים מאכל המחייב נט"י אם ידוע שלא יטלו ידיהם, האם ניתן ללמוד מהלכה זו לשאלתנו?
מהם גדרי האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול", האם המקרה שלנו נכלל בגדר איסור זה?
האם יש להקפיד על עני ולהמנע מלספק לו מזון כצדקה, אם ידוע שלא יברך?
מהו השיעור כזית שהאוכל מאכל כל שהוא בשיעור שכזה מתחייב בברכה אחרונה?
היש בנסיבות אלו לחשוש לדין האוכל בריה שמברכים לאחריה אף אם שיעורה פחות מכזית?
מדוע סטה מרן השו"ע בפסיקתו בנדון מהכלל שהוא קבע לפסוק ע"פ שני גדולים מבין: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
אני מתגורר בהרים הגבוהים מרחק כעשר פרסאות מהים.
את הים אני רואה פרוס ממרחק מדי יום ביומו.
אך לעיתים רחוקות בהן מזדמן לי להיות במישור החוף ולראות את הים מקרוב, כולל הגלים האם אז עלי לברך על ראייתו?
שלום לרב לשיטת הרמב"ם:
1. האם נוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה גם לפירות ולדברי מאפה שמטבלים אותם במשקה או רק לירקות? שהרי הרמב"ם פוסק "הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח". (באחת התשובות הרב פסק לי ליטול על טבילת בסקויט בכוס תה)
2. האם משקה לעניין הנ"ל הו אכל משקה או דוקא 7 המשקים? ומה המקור לכך? ישר כוחך, יוגב