שלום לכבוד הרב! בהלכות תפילה פרק טו הלכה ה' כותב רבנו כי רק מי שנתמלא זקנו עולה לברכת כהנים מה יהיה הדין במקרה שעלה כהן גדול ועוד כהן מעל גיל 13 שטרם נתמלא זקנו האם גם אז יכריז החזן "כהנים" ? וכן מה הדין כאשר יש קטן עם כהן גדול האם יש להכריז "כהנים" ? תודה רבה
עלה מעצמו לדוכן מבלי לשאול אף אחד, האם רשאים להעלותו ראשון לתורה?
כאשר ש"צ כהן ומתפללים תפילה אחת, מי מקרא את הכוהנים ומי מקרא "כוהנים"?
האם תקנת חכמים נתחמה דווקא לסנדלים או לכל מנעל ולא דווקא של עור?
היש חובה על הכהנים לעלות על הדוכן ברגלים יחפות אף ללא גרביים ?
שאל השואל ואמר האם מותר לכהנים לשאת את כפיהם כשהם במנעלי גומי אשר באו איתם מביתם ועולים לדוכן שהם עם נעלי גומי.
אם מטרת ברכת הכהנים היא שבשעת הברכה אראה את הכהנים כשפניהם מולי והם ישמשו לי כדוגמא אישית להיות כמותם,קודש לה',ובכל פעם אקבל חיזוק ותמיכה להשגת המעלות המידותיות והמעלות ההגיוניות, ובקירוב עצמי אל קוני, הרי זה לועג לרש! כי הרי אני בניגוד לכהנים כבול בעול הפרנסה?! ולעולם לא אזכה כל חיי להתמיד בקודש כמותם! אינני מקבל תרומות ומעשרות,מתנות כהונה,ביכורים וכו' אני חייב לעבוד בנחלתי למיחייתי! וכן לאידך גיסא,הרי לא לכל הכהנים יש את היכולת להשקע בקודש כל ימיהם! וגם רק פעם בשנה יש להם משמרת+שלושת הרגלים? וכי אין זה דומה לעולם החרדי שאף מי שלא ניחן בהתמדה בלימוד כלוא בין כותלי בית המדרש?
באלו נסיבות נפטור אותו ממצווה זו ובאלו נסיבות חייב לשאת כפיו למרות צרידותו?
מה נשתנה דין ברכת הכהנים שחובתה בקול רם מדין התפילה שחובה לאומרה בלחש?
באלו תנאים רשאי כהן יחיד שהינו ש"צ לשאת את כפיו עפ"י פסקו של מרן השו"ע?
לשיטת הרמב"ם, האם רשאי כהן המשמש כש"צ שלא לשאת את כפיו כאשר ישנם כהנים נוספים?
מהי שיטת היעב"ץ בנסיבות שכאלו והאם ניתן להניח שהרמב"ם היה מסכים לו?