דילוג לתוכן העיקרי

קושי בהבנת פסוקים

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הקב"ה לימד את משה את התורה הקדושה בהר סיני, מדוע התורה מעידה שמצוות מסוימות ניתנו למשה באוהל מועד? הרי משה נצטווה בהר סיני על כל המצוות! בפרשת ויקרא כתוב :"ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד לאמר" (מצוה אותו על דיני הקורבנות), ובתחילת פרשת אחרי מות כתוב "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון..." (מצוה אותו על עבודת יום הכיפורים)

שם ה'

שמעתי שיעור של הרב קאפח זצ"ל והוא הקריא מאגרות הרמב"ם קטע שהרבמב"ם כותב ה' א - להי ישראל. בספר הרב כתב "ה' אלהי ישאל" אך כשקרא אמר א - דני א - להי ישראל. כמדומני בהערות כתב "על דרך הכתוב וכו"' זאת אומרת שאין זה פסוק, ובוודאי לא פסוק שלם. איך הרב אמר א - דני? האם מותר?

שאלה שנשאלתי

בס"ד שלום כבוד הרב,
שאלה שנשאלתי ע"י הבן שלי. סיפרתי לו את הנס שארא לחזקיהו המלך עם סנחריב. הוספתי לו את דברי חז"ל שראוי היה חזקיה להיות מלך המשיח ומשום שלא אמר שירה לא זכה לכך. השאלה: אם חז"ל שהיו בדורות המאוחרים לחזקיהו המלך ידעו שאם הוא היה אומר שירה היה הופך למשיח כיצד חזקיהו המלך עצמו לא ידע זאת שהרי הוא היה גדול מהם. כיצד להסביר לילד בן 10 הי"ו את העניין.
בתודה

בני איתמר הכהן

בני איתמר הכהן שלום וברכה! בעז"ה אנו מצפים בזמן הקרוב לבן. שם בעלי - איתמר, והיינו רוצים לקרוא לבן בשם שקשור לאיתמר הכהן מהתנ"ך. במהלך חיפושינו בתנ"ך (דברי הימים ובחומשי התורה) לא מצאנו את שמות בניו של איתמר, ונתמהה בעינינו הענין. האם יש סיבה שהם לא מוזכרים כלל? (אולי לא היו ראויים חלילה?) הצאצא הראשון ממשפחתו של איתמר שמוזכר הוא עלי הכהן עפ"י הבנתנו את הכתוב. נשמח אם הרב יוכל לעזו ר לנו בנושא הזה, או להפנות אותנו למקום שבו נוכל למצוא את התשובה. בברכת מועדים לשמחה, ושפע טוב.

מדרש חז"ל

שלום לרב אשמח אם הרב יתייחס למדרש זה גם מההיבט ההלכתי וגם מההיבט האגדתי. רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, (היה רגיל לעמוד בסמוך למקום טבילת הנשים) אמר להו: הכי טבילו והכי טבילו (ולהדריכן כיצד לטבול). אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מיצר הרע (שאלו חכמים וכי אינך חושש מיצר הרע )? אמר להו: דמיין באפאי כי קאקי חיורי (דומות הנשים בעיניי כאווזים לבנים).

מו"נ פרק ב

העתיק המתרגם "וכאשר היה אדה"ר על שלמות עיניניו ותיקונו והוא ביושר תולדתו ומושכליו אשר נאמר בשבילו "ותחסרהו מעט מאלהים" - לא היתה בו כח מתעסקת במורגשות בשום פנים"
א. מה הפירוש "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" שהרי לא היו "רברביא" באותה עת, וגם בד"כ מעלת הגדולים הוא מיעוט הרגש והרבות השכל?
ב. איך הרגישה חוה "כי טוב העץ למאכל" בטרם אכלה וידעה טוב ורע?
ג. נאמר "כי טוב" לגבי השם ו"טוב" הוא מושג רגשי, אם כן איך מתיישב זה מתיישב עם פירוש העניין כולו, שהרגש הוא הפיחות שנוצר כתוצאה מאכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, או שהוא גם כן מעלה?

המשכן

שלום לכבוד הרב שליט"א.
ל"ט אבות מלאכה נלמדות ממלאכת המשכן. יש לי קושי בכל המלאכות שקשורות לצביעת העורות. מלאכת זורע, קוצר, מעמר, דש... כיצד בנ"י קיימו את אותן מלאכות? מהיכן הם השיגו זרעים של צמחים? (האם הם קנו מסוחרים? או שאולי הם יצאו ממצרים עם זרעים של צמחים?) ואם נאמר שהם זרעו, איך האדמה קלטה את הזרע, הרי הם היו במדבר, והאדמה שם לא פוריה כמו אדמה של שדה? מלאכת דש - מה היו צריכים להפריד מהצמחים? יש את הדוגמא של להפריד גרעינים מהשיבולים, אבל מה הם היו צריכים לפרק מהצמחים? מזבח החיצון - האם במזבח בתקופת המשכן היה מקום ל -3 מערכות אש? (קטורת, קורבנות, אש שתמיד היתה על המזבח)

Subscribe to פרשנות המקרא