דילוג לתוכן העיקרי

המן על הסנדל: מה מסתתר מאחורי אגדות פורים?

תוכן
עיון באגדות על המן מדגים קריאה המבקשת את המסר הרעיוני שבסיפור. נדונים ההשגחה הנסתרת, הסכנה שברחמים על אכזרים, עץ הדעת, התעוררות אמונה מתוך חלל רוחני ומכירת המן למרדכי כסמל לחומרנות ולעבדות. חוכמת אסתר מציגה את ההיפוך שבמגילה.
תגיות

אבל בפורים: משלוח מנות, סעודה ושהחיינו בלי לבטל את האבלות

תוכן
האבל חייב במשלוח מנות ובמשתה פורים, גם בתוך שבעה, בשמחה מאופקת ההולמת את האבלות. כשאין קורא אחר הוא רשאי לקרוא את המגילה ולברך שהחיינו בלילה. המנהג האשכנזי שלא לשלוח לאבל מנות נבדל מחובתו לשלוח, ואפשר לשלוח לאשתו שאינה אבלה. בתוך שלושים אין מוצע לצאת לסעודה אצל אחרים; לאחר שלושים אפשר בתנאי שאופי השמחה מתאים.

מתנות לאביונים דרך עמותה: מה צריך לבדוק לפני שנותנים?

תוכן
אפשר לקיים מתנות לאביונים באמצעות שליחים נאמנים המכירים את הנזקקים ומחלקים להם ביום פורים. לפני נתינה לעמותה יש לבדוק את מסמכיה ואת השימוש בכספים. שכר מתון והוצאות הפעלה אינם פוסלים כשעיקר הכספים לצדקה; עמותה שעיקר הכנסותיה לשכר אנשיה אינה הדרך לקיום החובה.
תגיות

יום העצמאות

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
אני תלמיד מישיבת שדרות וקיבלתי על עצמי את פסיקתו של הרמב"ם כפי מנהג תימן הקדום, אני משוייך לציבור הדתי לאומי והשקפתי בנויה ע"פ פי תורתו של מרן הרב קוק.
רואה אני ערך גדול בקדושתה של ארץ ישראל ושיבת ישראל לארצו, ולכן אנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות היום שמבטא באופן כל כך ברור את "ראשית צמיחת גאולתינו" ולכן רבים פסקו שצריך לומר הלל ביום זה.
הגאון מארי זצ"ל הורה שלא להגיד הלל ביום העצמאות כיוון שאומר שיש סמכות רק לנביאים לתקן הלל, וכשהיו שואלים אותו מדו בחנוכה אנו אומרים הלל אע"פ שלא נביאים תיקנוהו מארי היה נמנע מלענות והיה נשאר נחוש בדעתו.

כתיבת מגילת אסתר

רציתי לשאול לגבי מנהגינו בכתיבת מגילת אסתר.
1. ראיתי בתשובה של הרב כי בתימן נהגו לסיים כל דף בסוף פסוק כמו בספר תורה ולא נהגו להתחיל כל דף ב"המלך", אך בדורות האחרונים יש כאלו שעושים כך. האם הרב ממליץ לשנות ולעשות שכל דף יתחיל במילה "המלך" או שלפי הרב עדיף להמשיך במסורת הקדומה של סיום כל דף בסוף פסוק?
2. האם לפי מנהגינו שמים מקל בסוף המגילה עליו גוללים את המגילה (בדומה לספר תורה)? ואם יש כמה מנהגים בזה אצלינו, האם הרב ממליץ על מנהג מסוים?
תודה מראש לרב על תשובותיו.

שמחת פורים: סעודה, משלוח מנות ולב העניים

תוכן
השתייה בפורים נידונה כחלק מסעודה של עונג ושמחה, ולא כחובה מתמשכת של שתייה לשמה. במשלוח מנות נדרשות שתי מנות לאדם אחד, ובמתנות לאביונים מתנה לכל אחד משני עניים. נשמרת המחלוקת על משקה כמנה ועל חיוב אישי מול מנהג המשפחה. העדפת שמחת העניים מבררת את אופייה של שמחת היום, לצד משמעות נצחיות פורים בלי ביטול מצוות התורה.
תגיות

אבלות ונתינה בפורים: לקיים את היום בלי לפגוע בכבוד

תוכן
האבל חייב במצוות הפורים גם בשבעה, לצד הבדלים בין מנהג תימן הנוהג אבלות כרגיל לבין המנהגים המגבילים את ביטויה בפרהסיה. פורים אינו יום טוב האסור במלאכה, אך אין ראוי לעסוק במלאכה רגילה שאפשר להימנע ממנה. מתנות לאביונים צריכות להיות זמינות ומכובדות; אין לספור אותן אוטומטית גם כמשלוח מנות, והסעודה ושאר מצוות היום אינן מתקיימות בלילה.
Subscribe to פורים