שמחת פורים אינה מסתיימת במה שמונח על השולחן הפרטי. הסעודה, משלוח המנות והמתנות לאביונים מצטרפים ליום שבו אדם שמח ומשמח אחרים. בירור גדרי השתייה, מספר המנות והמתנות והשימוש בכספי פורים מבהיר מדוע עדיפה הרחבת שמחת העניים על הגדלת הסעודה והמשלוחים.
האזינו לבירור סעודת פורים, המנות והמתנות, ולשאלה מה הופך שמחה פרטית לשמחה המשמחת גם אחרים.
מצוות היום אינן מתקיימות בלילה
סעודת פורים שעשאה בלילה אינה מוציאה ידי חובת סעודת היום. בשיעור הוסבר שכך גם משלוח מנות ומתנות לאביונים. אפשר למסור לפני פורים לשליח שייתן ביום עצמו: פעולת השליח ביום מיוחסת למשלח. לעומת זאת, מתנה שכבר נמסרה למקבל לפני היום אינה נעשית מתנת פורים רק מפני ששמחתו נמשכת.
גם ההנחיה לכוון בברכת שהחיינו על המגילה לשאר מצוות היום נידונה לפי המנהג. אחרוני אשכנז דיברו על ברכת שהחיינו של קריאת היום. למנהג ספרד ותימן, שאין חוזרים על שהחיינו ביום, מוסר השיעור מקשה על העתקת ההנחיה לברכת הלילה, כשזמנן של המצוות הללו עדיין לא הגיע. אין לברך עליהן ברכה חדשה שלא נתקנה.
השתייה כחלק מן הסעודה
בלשון הרמב״ם השתייה עד הירדמות נידונה בתוך חובת הסעודה. ההבנה המוצעת היא שאין זו מצוות שתייה נפרדת הנמשכת כל היום: אין עניין להסתובב עם בקבוק ולחזור ולשתות בכל פעם שמתפכחים. מדובר בסעודה, בעונג ובשמחת היום.
השתייה צריכה לבוא בדרך הנאה, ולא בדרך סבל או פגיעה. מי שסובל מן השתייה אינו נדרש, לפי דעת מוסר השיעור, להגיע למצב כזה לשם השגת ״עד דלא ידע״. גם הירדמות אינה מחייבת נפילה או איבוד יכולת להגיע למיטה. ההבחנה מכוונת לשמחה אנושית ולא לשתייה לשם אובדן הדעת.
בשר ויין מוצגים כעדיפות וכהידור, מתוך לשון ההלכה, הדמיון לשמחת יום טוב ומקומם של משתי היין בסיפור הנס. לצד זאת נאמר שאין ביד מוסר השיעור מקור לפסול בוודאות סעודה מכובדת של מאכלים ומשקאות אחרים. אין להפוך את העדיפות לקביעה שכל סעודה חלבית או שתיית משקה אחר אינן מועילות.
הובאה גם מחלוקת על החשש לפגיעה במצוות אחרות: בביאור הלכה מודגשת הזהירות שלא להרבות בשתייה אם יש חשש לזלזול בברכת המזון או להפסד תפילת ערבית; מנגד הוצגה דעה אחרת בשם הרב קוק בדין העוסק במצווה. אין מדובר בהיתר מוסכם להפקיר את החובות האחרות.
שתי מנות לאדם אחד
משלוח מנות הוא שתי מנות לאדם אחד. אין צורך בשני נמענים כדי לקיים את עיקר החיוב, אף שהמרבה לשלוח לרעים משובח. הובאו שני סלטים או שני מיני מאכל כדוגמאות למנות, וכן אפשרות ששני חברים החסרים אמצעים יחליפו ביניהם את סעודותיהם.
לעניין משקה כמנה הוצגה מחלוקת. לפי ההבנה המוצעת בלשון הרמב״ם המונה בשר, תבשיל ומיני אוכלים, משקה אינו נחשב מנה, ויש ראשונים המחשיבים גם משקאות. לכן הוצע שלפחות במשלוח אחד יקפידו על שתי מנות מאכל, ולאחר קיום החיוב אפשר להוסיף משלוחים לפי הדעות האחרות.
בחיוב בני הבית הובחן בין דברי האחרונים המחייבים כל אחד בנפרד לבין המנהג המתואר בשיעור, שמשפחה המנהלת משק בית משותף שולחת למשפחה. ההנהגה הזאת נאמרה כמנהג משפחתי, ולא כייחוס לכל הפוסקים; אין למחוק את הדעה המפורשת האחרת.
שתי מתנות לשני אביונים
במתנות לאביונים הספירה שונה: נותנים מתנה לכל אחד משני עניים. המתנה אינה מוגבלת לאוכל: אפשר לתת גם כסף או דבר בעל ערך כספי, כגון בגד או טלית. ביום פורים אין מדקדקים אחר הפושט יד כדרך הבירור הרגילה במשך השנה.
ראוי לתת מוקדם ובאופן המאפשר לעני להשתמש במתנה לצורכי היום. מזומן הזמין בידו עדיף בהקשר הזה על המחאה דחויה או המחאה שאינו יכול לממש כשהבנק סגור. לאחר שקיבל יכול העני לבחור לאכול בצמצום ולשמור את הכסף לשבת, לפסח או לילדיו; הנותן יצא, משום שהעמיד לרשותו את האפשרות לשמוח ולקנות לצורכי סעודת פורים.
מהגבאי נדרשת חלוקה, ומהנותן הרחבת לב
מעות שנאספו לפורים אינן מיועדות לצדקה אחרת לפי החלטת הגבאי. גם רצון לשמור לעניים למחר אינו מאפשר לעכב את כספי פורים במקום לחלקם ביום עצמו. יש להבחין בין חובת הגבאי למסור את המעות לייעודן לבין זכותו של העני להחליט מה יעשה במתנה שכבר ניתנה לו.
מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודה או במשלוח מנות. שמחת העניים, היתומים, האלמנות והגרים היא שמחה גדולה ומפוארת, ובה האדם מדמה את דרכיו לדרכי השכינה המחיה רוח שפלים. השאלה אינה רק כמה הוא חייב לתת, אלא אם שמחתו מאפשרת גם לאחרים לצאת מצערם.
נצחיות פורים בלי ביטול מצוות התורה
הדיון בימי הפורים שאינם בטלים מוסבר על רקע הנס הנסתר, הנוכח בחיי ישראל בכל עת. הדברים על ספרי הנביאים והכתובים לעתיד אינם מוצגים כביטול מצווה מן התורה. גם פסח ימשיך להתקיים; היחס בין זיכרון הניסים עשוי להשתנות מול הגאולה העתידה, ואילו פורים מבטא את ההשגחה שבתוך מהלך החיים.
מסקנת הדברים
מצוות פורים מחברות סעודה של שמחה והנאה עם נתינה לאחרים. שתי מנות ניתנות לאדם אחד, ושתי מתנות ניתנות לשני אביונים; המחלוקות על המשקה ועל בני הבית נשמרות במקומן. עיקר ההרחבה הראויה הוא בשמחת הנזקקים, מתוך נתינה זמינה ביום עצמו, ולא בהפיכת השתייה למטרה המנותקת משמחת היום.
האם נתינת משלוח מנות לפני פורים מקיימת את חובת היום?
לפי השיעור, הנתינה צריכה להתקיים ביום פורים, כמו סעודת היום ומתנות לאביונים. אפשר למסור קודם לשליח שייתן ביום עצמו, מפני ששלוחו של אדם כמותו. אין להסיק שמתנה שכבר נמסרה למקבל לפני פורים מקיימת את החיוב רק מפני ששמחתו נמשכת.
האם השתייה בפורים היא חובה נפרדת הנמשכת כל היום?
לפי הבנת מוסר השיעור בלשון הרמב״ם, השתייה היא חלק מחובת הסעודה, בדרך עונג ושמחה. אין זו מצווה להסתובב עם בקבוק או לחזור לשתות בכל פעם שמתפכחים. מי שסובל מן השתייה אינו נדרש, לפי דעתו, להגיע לסבל או לפגיעה לשם השגת ״עד דלא ידע״.
האם דווקא בשר ויין מעכבים את סעודת הפורים?
בשר ויין הוצגו כעדיפות וכהידור, מתוך לשון ההלכה, שמחת יום טוב ומשתי היין שבסיפור הנס. מוסר השיעור הסתייג מפסילת סעודה מכובדת של מאכלים ומשקאות אחרים בהיעדר מקור ברור לכך. לכן אין להפוך את העדיפות לקביעה שכל בחירה אחרת אינה מועילה.
האם די בשתי מנות לאדם אחד לקיום משלוח מנות?
כן. עיקר החיוב הוא שתי מנות לאדם אחד, ולא משלוח לשני נמענים. המרבה לשלוח לרעים משובח, אך זו תוספת על החיוב הבסיסי. יש להבחין מכך את מתנות לאביונים, שבהן נותנים לשני עניים.
האם משקה נחשב מנה במשלוח מנות?
בשיעור הוצגה מחלוקת: יש ראשונים המחשיבים משקה כמנה, ואילו לפי ההבנה המוצעת בלשון הרמב״ם, משקה אינו נחשב מנה. הוצע להקפיד לפחות במשלוח אחד על שני מיני מאכל, ואחר קיום החיוב להוסיף משלוחים לפי הדעות המחשיבות גם משקה.
האם כל אחד מבני הבית שולח משלוח מנות בנפרד?
הובחנה דעת האחרונים המחייבים כל אחד בנפרד מן המנהג המתואר בשיעור, שמשפחה המנהלת משק בית משותף שולחת למשפחה. המנהג הזה מוצג כמנהג שבו נוהגים, ולא כהסכמה של כל הפוסקים; הדעה המחייבת משלוח אישי נשמרת במפורש.
כמה עניים צריכים לקבל מתנות לאביונים ומה ניתן לתת?
נותנים מתנה לכל אחד משני עניים. המתנה יכולה להיות כסף או דבר בעל ערך כספי, ולא רק אוכל. בשיעור הובאו גם בגד או טלית כדוגמאות. ראוי לתת מוקדם ובאופן הזמין לעני לשימוש לצורכי יום הפורים.
האם הגבאי רשאי לשמור את כספי פורים לצורכי העניים למחר?
מעות שנאספו לפורים אינן מועברות לצדקה אחרת או מעוכבות למחר לפי החלטת הגבאי. עליו לחלקן לייעודן ביום עצמו. לאחר שקיבל את המתנה יכול העני לבחור לשמור אותה לצרכיו בעתיד; אין זו אותה החלטה כמו עיכוב המעות אצל הגבאי.
במה עדיף להרבות כשמתכננים את הוצאות פורים?
מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודה או במשלוח מנות. שמחת העניים, היתומים, האלמנות והגרים מוצגת כשמחה גדולה ומפוארת וכהליכה בדרכי השכינה. ההרחבה אינה נמדדת רק במה שאדם מוסיף לשולחנו, אלא גם ביכולתו לשמח אחרים.
האם נצחיות פורים פירושה שמצוות אחרות יתבטלו?
לא. בשיעור הובהר שמצוות התורה אינן בטלות, וגם פסח ימשיך להתקיים. נצחיות פורים מוסברת באמצעות הנס הנסתר וההשגחה שבמהלך החיים, לעומת שינוי המשקל של זיכרון ניסים קודמים מול הגאולה העתידה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
דיני ארבע הפרשיות (שקלים, זכור, פרה, החודש)
נושאי משנה:
האם דין תורה? האם מדרבנן?
האם יש לומר קדיש לפניהם או לאחריהם?
האם קטן יכול לעלות בהן?
מקורות:
גמרא, מסכת מגילה, דף כ"ט, ע"א עד דף ל' ע"ב
הרמב"ם, הל' תפילה פרק יג
זכירת עמלק: האם הכול תלוי בקריאת זכור?
מאכל ומשקה במשלוח מנות: המחלוקת והגרסאות בתלמוד
שמחת פורים או אובדן הדעת: מה פירוש עד דלא ידע?
מגילה בלי תגים
מו"ר הרב ערוסי שליט"א יש לי שאלה. סבי נפטר לפני זמן מה, ולקחנו את מגילת האסתר שלו. שמתי לב כי היא אינה מתוייגת בכלל!
1. האם היא כשרה?
2. האם זה היה המנהג בתימן - לא לתייג?
3. האם מגילה מתוייגת היא יותר מהודרת?
מגילת אסתר
שלום לרב ערוסי. אני עושה עבודה על מגילת אסתר, ורציתי לדעת ולדייק במנהג תימן ע"פ רבינו ומארי יוסף זצ"ל
א. האם יש לתייג את המגילה? (חובה, מנהג, איך נהגו בתימן?)
ב. כמה ואם יכול מו"ר לכתוב אותם (אם זה לא טורח גדול) שינויים יש בין מגילת אסתר תימנית ובין מגילת אסתר מעדות אחרות?
ג. האם נהגו בתימן לכתוב את המגילה כשהמילה "המלך" בראש העמוד?
ד. האם הקפידו על מספר שורות בכל יריעה? ה. אם יש משהו מיוחד שלא מניתי אשמח לשמוע. אודה למארי שיחדד הבנתי וקושיותי בנושא.
אין לכם מגילה כשרה? כך תעקבו אחר הקריאה בלי לפספס
פורים...
בס"ד לרב שלום 1 האם בתחילת בית שני התרחש פורים?
2. האם כל היהודים הלכו למשתה מלבד אסתר ומורדכי?
3. האם האיסור ללכת למשתה היה מכיוון ש אסור לעשות משתה יחד עם גויים?
4. למה לפי הפשט מורדכי לא השתחוווה להמן?
5. האם רק מרדכי לא השתחווה להמן? האם לא סיכן את חיי היהודים?
6. למה לפי הפשט המן רצה להרוג את היהודים האם בגלל שמורדכי לא השתחווה אליו?
7. איך הגיעו הבגדים וכלי המקדש לאחשורוש?
מתנות
שלום למארי, האם רבינו מזכיר מה שיש בשיטות אחרות שאוסרות על אבל תוך שנתו לקבל משלוח מנות? ומה לגבי מתנות בכלל בין בעל לאשתו, שמביא לה ביום הולדת וכיו"ב?
שונות
לק"י יורינו רבינו:
א. האם מותר לבעל/ גבר לתת את מעילו לאשתו/ אישה כשקר לה או שמא זה איסור "לא ילבש"?
ב. האם כל אחד מבני הבית חייב במשלוח מנות/ מתנות לאביונים? או שמא סומכים על האב?
ג. את התשובה הנ"ל שיוצאים יע"י האב האם כשהאב שולח צריך לתת כמות על כל המשפחה? או שמא כמות של אדם אחד ששולח?
ד. מה הדין באם אדם נמצא ביום י"ד בעיר מפורזת וקורא שם את המגילה בערב ובבוקר ועוסק במצוות היום ולאחר מכן נוסע לירושלים? האם חייב לקרוא שוב את המגילה איתם ולעשות את מצוות היום? בברכה.