מדוע מונה הרמב״ם את קריאת שמע כמצווה יומית אף שגם תפילה ותלמוד תורה נוהגים בכל יום?
הרמב"ם אומר
התחיל במסכת ברכות. והטעם שהצריכוהו להתחיל בה שהרופא הבקי כשירצה לשמור בריאות הבריא על תכונתה שהיא עומדת עליו יקדים תיקון המזון בתחלת רפואותיו ועל כן ראה החכם הזה להתחיל בברכות שכל מי שאוכל אין לו רשות לאכול עד שיברך וראה לסדר בתחלת דבריו ברכות כדי לתקן המזון תיקון שיש לו ענין. אחר כך ראה לתקן דבריו כדי שלא יהיה חסר בענין מן הענינים ולפיכך דבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם על המזונות ועל המצות ואין לך מצוה שאדם חייב בה בכל יום אלא קריאת שמע בלבד ואין נכון לדבר בברכות ק״ש קודם שידבר על ק״ש עצמה לפיכך התחיל
כמה פעמים ביום אומר אבל קדיש על הוריו אחרי החודש הראשון, לפי מנהג בלדי?
כמה פעמים ביום יש חיוב לאבל לקרוא קדיש על הוריו בשנת האבל, לאחר החודש הראשון?
כיצד קוראים את שם השם בלימוד פירוש רש״י, ומתי מפסיקים לימוד כדי להשלים מניין?
שלום לכת"ר
1. לגבי קריאת ולימוד פירוש רש"י על פרשת השבוע כמנהגנו בשבת, כיצד יש לקרוא דיבור המתחיל ברש"י הכולל את שם השם: האם כפי שקוראים את השם בספר תורה (אף על פי שאין מדובר בפסוק שלם) או בכינוי, כגון "השם"?
2. אדם שמנהגו ללמוד בבית כנסת לפני התפילה (במקרה זה לפני מנחה קטנה של שבת), ובבית הכנסת הסמוך מתקיים מניין של מנחה גדולה, ולא פעם ולא פעמיים, חסר למניין אחד להשלים. האם חייב אותו אדם להשלים להם על חשבון זמן לימודו (סביר להניח שאם לא ישלים לא יתקיים המניין) או לא?
האם ראוי להניח תפילין במנחה כשאין זה מנהג בית הכנסת?
א. האם ראוי להניח תפילין גם במנחה בכל ימות השנה?
ב. אדם שרוצה להניח תפילין במנחה והרב של בית הכנסת לא מניח האם יש בזה איסור משום יוהרא?
מה פירוש ״למי שעבר ואיחר״ בדברי הרמב״ם על זמן קריאת שמע בבוקר?
בהלכות ק"ש 1:11 רמב"ם אומר "שעונתה עד סוף שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר." מה פירוש של "עבר" האם הוא עושה עבירה ממש או אולי פירוש היא שהזמן עבר?
מה פירוש ״שתלמודו הוא העיקר הגדול״ בהלכות קריאת שמע לפי הרב יוסף קאפח?
שלום
בהלכות ק"ש (1,2ׁׂׂ] רמב"ם אומר שתלמודו הוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו. שמעתי שרב קאפח אומר שתלמודו=ידיעתו ולא כמו אחרים אומרים שתלמודו =תלמוד תורה. השאלה היא שרמב"ם אומר שידיעתו מפסוק אנוכי וזה לא בק"ש. אבל המקור לת"ת לרמב"ם בתוך ק"ש
האם שליח הציבור ממשיך בחזרה כשכהנים יוצאים לנטילת ידיים במניין מצומצם?
שלום לכבוד הרב רצון
סיטואיצה בה נכחתי בשבת הינה מניין מצוצמם של 10 או 11 איש , כאשר באמצע חזרת השץ יוצאים 3 כוהנים לנטול ידיהם.
מצ"ב צטט "התחילו חזרת הש"ץ במניין, ויצאו חלקם, אם נותר שם רוב מניין, אומרים קדושה ומסיימים את כל חזרת הש"ץ "
1. למיטב ידיעתי כאשר יש מניין מצומצם ואחד עוזב המניין - ש"ץ מסיים התפילה או הקדיש.
* במצב המצויין בו כהנים יוצאים ליטול ידים, ונשארו כ-6/7 איש האם שליח הציבור ממשיך בתפילה כרגיל ?
* מה ההלכה/ מה נכון לעשות במצב זה. (יציאה כהנים כפי שתואר לעי"ל )