דילוג לתוכן העיקרי

מי באמת מגן על כבודן של הנשים? ביחס להחלטת בית המשפט למנוע מופע בהפרדה

תוכן

החלטת ביהמ"ש העליון אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.

תעודת כבוד למשפט התורה שמפרסמת עמדות לציבור רק לאחר מתן פסק דין בניגוד לתקשורת הדמוקרטית שמעודדת בי'ד שדה

תוכן

אין לקבל אמיתות מהתקשורת ולהכריע את דינו של אדם. במיוחד אחרי שהעניינים הוכרעו בפני דיינים מומחים, רינון אחרי מי הצדדים לאחר שנפסק הדין הרי זה בגדר לשון הרע.
דרכה של תורה, להבדיל מהמשפט הכללי, לאחר עשיית המשפט משכינים שלום בין בעלי הדין. יהי רצון שכך יעלה גם בסיפור כואב זה ויקדשו שם שמים.

כיצד על סיעה פוליטית להתנהל עם הסיעות השונות?

תוכן

סוגיית הבטחות הבחירות והפרתן על ידי מנהיגים ומפלגות צפה ועולה מחדש בעקבות הדרמה הפוליטית שאנחנו בעיצומה בימים האחרונים.

האם להלכה היהודית יש היגד כלשהו בסוגיה אקטואלית זו? את השאלה הזו הצבנו בפני הרב רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה של קרית אונו.

להלכה פתרון לתסבוכת פוליטית כדוגמת זו שבה ישראל נמצאת. כך קובע הרב ערוסי: מפלגה שלא עומדת בהבטחתה תיפסל ותוחלף בבאה אחריה. חייבים מידה של 'האמת והשלום אהבו' במסגרת הפוליטית ושמירה על כבוד עם ישראל.

האם ע"פ התורה יש מקום לחוק חסינות? האם נכון לפרסם ההתנהלות המשפטית בתקשורת?

תוכן

כיצד נכון להעמיד לדין - מלך, רב ראשי, ראש ממשלה מבלי לפגוע במעמד המוסדות שהם מייצגים?

האם שיטת הפומביות הנוכחית שמעודד שחיקה מתמדת של אמון הציבור במוסדות המדינה ראויה בשלטון דמוקרטי?

כיצד צריך להתייחס להתבטאויות ופרשנויות בתקשורת בסוגיות של משפט נבחר ציבור?

Subscribe to יום הכיפורים