דילוג לתוכן העיקרי

האם לפי משפט התורה יש לזכות מחבל דוקר מאשמת הריגה כשהנדקר נשאר בחיים?

תוכן

שאל השואל מהי עמדת משפט התורה לגבי פסק דין של בית הדין הצבאי אשר לא הסכים להרשיע את המחבל הערבי בניסיון להריגה, בטענה שכיוון שהוא דקר את אותה אישה יהודיה דקירה אחת והסכין נשברה ונפלה על הרצפה. ואין אנו יודעים אם כוונתו היתה להרוג, או אין כוונתו להרוג. ולכן, אפשר להרשיע אותו על חבלה וכיוצ"ב אבל לא על ניסיון הריגה. מה עמדת התורה בעניין זה?

חוקה מן השמים או חוקה לפי נטיות השופט

תוכן

שאל השואל ואמר, בכל הויכוח הנטוש אם חוק אשר מסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת מצד אחד, ובין הרשות השופטת מצד שני. שאלו אומרים זוהי סכנה גדולה מאוד מאוד לדמוקרטיה. ואלו אומרים שאם לא יהיה חוק כזה זו כבר סכנה גדולה מאוד מאוד לדמוקרטיה. וכבר הציבור נבוך מהאמת. מה היא דעת ההלכה, אם בכלל יש לה התייחסות לויכוח מעין זה?

המסתפק בלולב ושופר

שלום וברכה לכבוד מארי.
א. האם אדם המסופק אם שמע שופר או נענע לולב ביום הראשון של החג שמצוותו מדאורייתא האם כשבא לעשות את המצווה מספק יברך? שהרי הרמב"ם כתב בהל' ק"ש פ"ב הי"ג "ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך" ע"כ.
ב. האם כאשר אדם מסופק ביום השני של ר"ה אם שמע שופר או בחוה"מ אם נענע לולב אינו חייב לעשות כלל את המצווה הואיל וספק דרבנן לקולא?
תודה רבה לכבוד מארי

Subscribe to יום הכיפורים