דילוג לתוכן העיקרי

תפילת חזרה ללא לחש במוסף של ראש השנה

ידוע לי בוודאות שתימנים נוהגים להתפלל תפלת חזרה בלבד בתפלת מוסף של יום ראש השנה. אני מניח שהמנהג מבוסס על פסיקת הרמב"ם בהלכות תפלה פ"ח הלכה י'. אתמול במסגרת שעור בעיון במסכת ראש השנה עלה לדיון עניין חזרת הש"ץ והרב מגיד השעור הביע דעתו כי קיים ספק לעניין נכונות הנוהג הנ"ל, לאור פסיקת הרמב"ם בהלכות תפילה פ"ט הלכה יג' וכן מחלוקת חכמים ור"ג בסוף מסכת ראש השנה"דף לה". לטענת הרב שליח הצבור לא יכול להוציא את הצבור בחזרה בלבד של תפלת מוסף, אלא אם כן התפלל הוא עצמו קודם לכן תפלת מוסף בלחש ובמנין. ענין זה מעורר תמיהה גדולה לאור הנוהג המושרש בקהילות תימן להתפלל חזרה של מוסף בלבד כולל שליח הצבור.

פורץ מורשה שלא טרח לזהות את בעלי הבית, האם יתחייב בנזקי הגניבה לאחר שנתברר שמזמיני הפריצה היו גנבים שהתחזו?

תוכן

האם יחול עליו פטור בדיני אדם מלשלם, היות ומדובר בגרמא בנזיקין שהרי לא הוא שבצע את מעשה הגניבה?
היש להתחשב לצורך קביעת החיוב או הפטור בקיום דרישה חוקית מהפורץ המורשה לוודא שמזמין הפריצה הינו גם בעל הבית?
אשה שהשתמשה במסייע שיכנס לביתה ויביא לה כלים מבלי שהודיעה לו שגנבה אותם מנכסי בעלה,האם יתחייב המסייע לשלם לבעל?

היכן לחגוג? דחוף.

לכבוד הרב רצון ערוסי ה"יו. אנו גרים ביישוב צעיר יחד עם עוד כ 20 משפחות, קהילה תורנית ומעורבת ספרדים ואשכנזים. הרמונייה בריאה, עין טובה ואהבת הזולת. התפילות במהלך השנה הן לפי כל העדות ובסבב מסוים של חזנים ע"פ מנהגם. אני מצליח למצוא את דרכי"אני שאמי"בתפילה ומשתדל לעמוד בכללים שח תפילה בציבור. הוריי גרים ביישוב של יוצאי תימן ופשוט ששם אני נהנה יותר בתפילה. לצערי חלק מאחיי אינם דתיים כל כך והם באים והולכים במהלך השבת או החג במיוחד אם הוא ארוך"כמו ראש השנה הבא עלינו לטובה". אני מכבד את דרך חייהם ומתפלל בשבילם שיעשו תשובה.

האם יכול שכיב מרע לקבוע שהבעלות על נכסיו ישארו אך ורק במסגרת משפחתו לדורי דורות?

תוכן

לאחר שנסתלק לעולמו, היש לנפטר מבחינה הלכתית יד ורגל בנכס ע"מ לקבוע מי יהיו הבעלים עליו מעבר למעגל הראשוני של יורשיו?
מהו כחו של אדם המעניק את נכסיו ליורשיו בתורת "יורש אחר יורש", מה יעשו הבאים אם הראשון אכל את כל הנכסים?
הישנה, איפוא, אפשרות הלכתית להעניק הנכס שיעמוד עדי עד למטרה מסויימת?

מהם הפתרונות שמציעה ההלכה להתמודדות עם התגברות מעשי השוד והרצח ברחובותינו?

תוכן

האם הנהגת דין תורה של עונש מות לרוצחים הכולל הסתייגויות רבות יכול להיות ישים בימינו כמנגנון בלימה לשפיכות הדמים ברחובות?
מהם הכלים שמספקת ההלכה לשלטון (לביה"ד או למלך) להתמודד עם תופעות של כנופיות פשע  המרימות ראש ופוגעות בחפים מפשע?
כיצד מתגברת תורת ישראל על האבסורד שבכליאת הפושע תוך הטלת עול פרנסתו על הציבור כולל מי שנפגע ממנו?

Subscribe to יום הכיפורים