לכבוד הרב רצון ערוסי ה"יו. אנו גרים ביישוב צעיר יחד עם עוד כ 20 משפחות, קהילה תורנית ומעורבת ספרדים ואשכנזים. הרמונייה בריאה, עין טובה ואהבת הזולת. התפילות במהלך השנה הן לפי כל העדות ובסבב מסוים של חזנים ע"פ מנהגם. אני מצליח למצוא את דרכי"אני שאמי"בתפילה ומשתדל לעמוד בכללים שח תפילה בציבור. הוריי גרים ביישוב של יוצאי תימן ופשוט ששם אני נהנה יותר בתפילה. לצערי חלק מאחיי אינם דתיים כל כך והם באים והולכים במהלך השבת או החג במיוחד אם הוא ארוך"כמו ראש השנה הבא עלינו לטובה". אני מכבד את דרך חייהם ומתפלל בשבילם שיעשו תשובה. הבעייה שלי היא עם האוירה שמגיעה איתם - כל דיבור החול והעיתונים למינהם וחוסר עניין ממשי במהות היום. חשוב לי להיות במקום שבו אוכל להתפלל ביתר עומק אך מצד שני אני אוהב להיות בקהילתי ששם האוירה חגיגית וקדושה יותר. שאלתי לכבוד תורתו, על מה עדיף לוותר, על נוסח תפילתנו האהוב עליי וכיבוד הורים ולהיות ביישוב שלי באווירת חג או להתפשר לטובת נוסח תפילתינו וכיבוד הוררי ולנסוע אליהם בכל זאת? אשתי תכבד את רצוני כיוון שזה לשם שמיים. ותודה מראש לכבוד הרב האהוב, מאחל לרב ולבני ביתו שנה טובה, בריאה מרווחת ומלאה בתורה. אבשלום.
הכף נוטה לכיוון ההורים, בשני תנאים:
א. שתהיה הגורם הדומיננטי ליצירת אווירת ר"ה (אחד מנימוקי ההיתר קירוב לבבות).
ב. שאחיך לא יחללו את קדושת היום בגלוי. אם אין שני תנאים ויש חשש לאווירת חולין בר"ה, בקש סליחה מן ההורים והישאר ביישוב שלך. וה' יהא בעזרך ובעזר רעייתך וכל אשר לך, ותזכו להיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
