כבוד מו"ר,
כתב מארי ע"ה בשמיטה ויובל פ"ז הע' יז, "לפיכך נראה שהעושה ערק או יי"ש מצימוקים או ענבים של שביעית לא עשה אסור. ולאחר עשייתו אינו חייב לבער את הערק או היי"ש, שהרי הוא כמבוער".
אולם בתשובות מארי שהוציא הרב שלום נגר, חלק ו, עמ' קסג, מתאריך כ"ה בתמוז תשל"ט, וזו תשובת מארי ע"ה, "הלוקח ענבים לעשות ערק נקרא לא נגמרה מלאכתו ואין להפריש לכתחלה אלא אחר גמר מלאכה היינו מן הערק וכו'".
האם ערק זה רק זיעה בעלמא?
האם יש הבדל בין הפרשת תרו"מ לערק לבין שביעית?
האם ייתכן שפירושו במשנ"ת הוא האחרון והוא להלכה?
