אחריות פיקודית על גרימת נזקים שנעשו באמצעות כלי נשק של חייל

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן

שלום רב הרמב"ם הביא להלכה וגם השולחן ערוך: כו, ט (ז) כל הדן בדיני גויים, ובערכאות שלהם -- אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל -- הרי זה רשע, וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבנו: שנאמר "ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם" (שמות כא, א)-- לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות.

שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!

שלום,
לפני כחודשיים פנינו לבית הדין הרבני בתל אביב לפסוק בעניין מסויים כנגד מעשה שביצע "פלוני". בפסק הדין אב בית הדין פסק "שפלוני" חייב בתוך חודש וחצי לקיים את דרישתינו. עבר הזמן "פלוני" לא ביצע את הפסק בכלל. הוא למעשה "מצפצף" על בית הדין וכו' אנחנו נמצאים בדילמה, מצד אחד באנו לבית הדין מתוך הערכה וכבוד. ולכן לא פנינו לבית משפט אזרחי (נראה שאם היינו פונים לבית משפט אזרחי "פלוני היה מקיים את הפסק "ממוראה של מלכות".) בימים אלו אנשים פונים אלינו ושואלים: מה שווה בית הדין הרבני בכלל אם אין לא כח לאכוף את פסקיו ?

שמי מגיב אני סטודנטית לכלכלה במכללת אשקלון ובמסגרת לימודי הוטלה עליי משימה שהיא שאילת רב שאלה בנושא כלכלי בהיבט ההלכתי. שאלתי היא: ידוע שבימינו יש עמותות שעוזרות למשפחות עניות בארץ האם מותר עפ"י ההלכה לגבות מיסים מעמותות אלו ובנוסף האם מותר לגבות מיסים גם ממשפחות אלו? אודה לך מאוד אם תצרף רשימת מקורות שמהם נלקחה התשובה
בתודה מראש מגיב

שלום לכבוד הרב,
שאלתי עוסקת בתביעה שכנגד. מבחינה משפטית, תביעה שכנגד מוגדרת כתביעה נפרדת. היינו, גם אם נמחקה התביעה הראשונית, עומדת התביעה שכנגד כתביעה עצמאית. נניח ואדם נתבע בערכאות, האם מותר לו רק להגן על עצמו, או גם לתבוע תביעה שכנגד - ללא היתר מבית דין? האם נאמר שכל מה שהוא אנוס, לכאורה זה רק להגן על עצמו, אבל לתבוע תביעה שכנגד, שהיא עצמאית, צריך לכאורה היתר נפרד מבית הדין, או שנאמר שבכלל להגן על עצמו מותר גם לתבוע שכנגד, ואז לא צריך היתר, ואם כן - מדוע? גמ"ח טובה!

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. האם מותר בע"ש להדליק נר ריחני שבשבת ממשיך להוציא ריח?

שלום הרב, לכאורה, לפי השו"ע (חו"מ כו, א) הדבר אסור, אך האם בפרקטיקה של בי"ד הרבניים בימינו יש תוקף להסכמת הצדדים להישפט בפני בי"ד פסול? האם הרב יקבל צדדים (או ערעור של צד אחד) בבית הדין לאחר שהם התדיינו בבית דין אחר (והם הסכימו ביניהם מראש שהם יקבלו עליהם את הכרעת אותו בית דין פסול?) האם יש הבדל בין בי"ד שהוא לכולי עלמא נחשב כפסול לבין בי"ד שיש צדדים להקל בו (בית דין ישראלי)?
תודה רבה, איתמר

לכבוד הרב כידוע יש מחלוקת הפוסקים האם הכלל "אחרי רבים להטות" נאמר רק ששתי הכתות שחולקות שוות בחכמה או גם שם שלא כל החולקים שווים. מהי שיטת הרמב"ם? הרי הרמב"ם אומר שיושבים בסנהדרין לפי סדר החכמה. משמע שלא כולם שווים בחכמה. ובכל זאת הרמב"ם אומר שבמחלוקת הולכים אחרי הרוב ולא מסייג את זה בתנאי שכולם שווים בחכמה. ופשוט שבסנהדרין אין מצב שכולם שווים בחכמה ובכל זאת הרמב"ם מביא מצב ש35 דיינים חולקים על 36 דיינים. האם ניתן ללמוד מזה שדעתו היא שתמיד הולכים אחרי הרוב וגם אם לא כולם שווים בחכמה?

למדתי בכולל המשלב לימודים ובשעות שאחר הכולל פעילות לקירוב רחוקים לאחר 4 שנים פוטרתי שאלה ראשונה האם מגיעים לי פיצויים שאלה שניה האם חלק התשלום על הלמודים גם עליו מגיעים פיצויים ומפני שהעמותה כן התייחסה לחלק הלמודים ביחסי עובד ומעביד וזה מוכח מטופס 101 שישנו לכל מי שעוסק בפעילות ושאלה נוספת האם מותר לי בתביעה זו לפנות לערכאות

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מה התפקיד של מועצת הרבנות הראשית לישראל? באלו דברים הם קובעים?
2. מה התפקיד של רב ראשי לישראל? באלו דברים הוא קובע?
3. מה התפקיד של רב עיר? באלו דברים הוא קובע?
4. האם יהיה מצב, שבו תושבי עיר מסוימת יהיו חייבים לשמוע בקול רב העיר? (אם אפשר דוגמא)