הסדר טיעון

שלום כבוד הרב!
האם מותר לתבוע מפרסמים ששולחים לי הודעות לפלאפון או אימיילים בלי שהסכמתי לכך (דואר זבל) ?

קיבלתי את תשובתך בעניין בית הדין
תודה לא הבנתי כלל וכלל את ראשית דבריך כי לבית הדין הגדול אין יכולת לחדש על התורה הלא הם דברי הרמב"ם בהלכות ממרים פרק א' ובעוד מקומות רבים כי על פי המידות שהתורה נדרשת בהן הם יכולים לשנות החלטה קודמת ומימלא זהו שינוי ומדובר בדיני תורה לגבי המשך תשובתך - תוקף תקנות הקהל - הייתי מאוד מבקש מקורות
תודה, גדי בן יוסף

שלום רב, יש לי שכן שכבר קרוב ל4 שנים יש לו צנרת נוזלת ברצפה, מה שהזיק לתקרה שלנו בחדר האמבטיה ובשירותים. בקשות חוזרות ונשנות, והצהרת כוונות לתבוע לא מעניינות אותו. הוא עשה ככל הנראה איזשהוא סידור עם חברת הביטוחל שלו שיגידו שאין נזילה. יש לציין שהאדם הזה חרדי, ולמרות זאת, מהכרותי איתו בשנים האלה - ממונם של אחרים או סביבתם לא מעניינים אותו כל כך. הוא משליך דברים מהחלון וכך גם ילדיו. מעשן וזורק את בדלי הסיגריה בגינה ובבניין. העניין הוא, שאני בעל תשובה, ואחי אינו דתי. (אבינו נפטר) אח שלי החליט שהגיעו מים עד נפש, והוא תובע.

מה תוקפה של התחייבות בע"פ? מה העונה על הפרתה? מה המקורות? שותי"ם?
תודה

שלום רב. אני והתובע נגדי, ניהלנו דיון בבי"ד (בוררות), וניתן פס"ד לטובתי. אלא שאחד הסעיפים בפס"ד מנוסח בצורה לא מפורטת, דבר שגורם בעיות שונות - בעקבות כך שהתובע מנסה לפרשן אותו בצורה שתרוקן אותו מתוכנו. אני רוצה לבקש מאותו בית דין שיתן הבהרה שתבהיר ותפרט מה התכוונו באותו סעיף בפס"ד, ולשם כך אני זקוק לדעת מקורות (אם יש) על פיהן בי"ד צריך לתת הבהרה וכדו' על מנת להציל עשוק מיד עושקו. אני זקוק לכך, בכדי לצרף זאת לבקשה שאגיש להם - כי אני חושש שאולי לא יהיה להם כ"כ נוח מלכתחילה לתת הבהרה, (מסיבות "אימה" וד"ל).

שלו ם עליכם מהלכות עדות טז/יא נראה שפסילתו של הדיין בשל חשש של טובת הנאה נקבעת על פי אומדן דעתו הוא – הדיין משמש כרשות המבקרת את עצמו. ובניסוחו של הרמב"ם: "וכדרך שלא יעיד בדבר זה שמא נוגע בעדותו הוא, כך לא ידון באותו דבר...". שאלותי:
א. האם אכן הבנתי את הלכה והדיין מבקר את עצמו?
ב. אם אכן זה כך, האין בכך טעם לפגם? גם הדיין הראוי, רב המעלות, אדם הוא ונוגע בדבר אצל עצמו. בברכה ובתודה על זמנך דוד בן שלום קאפח

שלום רב לכבוד הרב.

שלום הרב, הייתי מעוניינת לדעת האם רב השופט בדין תורה יכול להיות גם עד עבור ההגנה במשפט בו הוא שופט, ולקבוע את פסק הדין על סמך אותה עדות בלבד?תודה רבה!

לכבוד הרב שלום!
רציתי לדעת האם מותר לפנות לבתי משפט ישראליים שהרי ידוע שאינם פוסקים ע"פ דין תורה ואינם שומרי תורה ומצוות והתביעה שלי היא כנגד מעסיק שגם הוא חילוני ובמסגרת עבודתי הורעו תנאי העבודה בסיסיים במשך כ -5 שנים האם מדובר בערכאות שאסור לפנות אליהם הלכתית המדובר בדיני ממונות ואולי הולכים לפי חוקי המדינה ואז יש צד להקל עניין נוסף אם ברצוני לתבוע בב"ד יהודי. המעסיק יכול לסרב מה יהיה הדין?
תודה מראש והערכה רבה!!