היש חובה לדווח בחג על מפירי הוראות משרד הבריאות בענין נגיף הקורונה?

סוף סוף זוהי סכנה, סכנה לרבים. אבל מאוחר יותר אנחנו ראינו מפקח שמטפל במישהו והיינו צריכים לומר לו על דבר הקבוצה הזו. אליבא דאמת זוהי שאלה גדולה, האם לחלל את יום טוב על ידי טלפון כדי להזעיק? כי סוף סוף יש כאן פוטנציאל של סכנה לרבים וזוהי בעיה. מדוע? כשיש ספק פיקוח נפש, אפילו ספק, ספק מחללים את השבת ומזעיקים את מי שצריך להזעיק. כיוון שכאן מדובר בנזק לרבים שהנזק לא ברור במידי אז מאוד קשה ברגע שאתה מתיר עלולה השבת, או עלול המקום להיות פרוצים לכל מה שאדם צריך. לכן, צריך לקבוע כללים. א'- מחובתנו היתה שאנחנו עצמנו נעיר להם. למה לא הערנו להם? בעוונותינו המרובים באותו אזור יש מסעדה פתוחה בשבתות וחגים ולא אחת אני בעצמי שהולך מבית כנסת לבית כנסת ועובר שם, ואפילו ילד קטן, ממש ילד קטן ראה אותי בגלל שאני עם זקן וחליפה ומגבעת ותלית מיד הוא התחיל לפלוט מילים לא נעימות כלפי הדת. ז"א יש שם באזור ההוא פוטנציאל של אנטי דתיות. יכול להיות שאם מעירים להם, אפשר שאולי זה יגרום להתלקחות דבר שלא חסר לנו ואנחנו לא צריכים את הדבר הזה. אבל קודם כל עלינו לדעת שלפני שמחללים שבת צריך להעיר, אנחנו צעירים להעיר. אלא מה. שאם חס וחלילה יש פוטנציאל להתלקחות ומחלוקות אז עוזבים אותם והולכים לדרך השניה. ומהי הדרך השניה? לאתר איפה המוקד של המפקח וללכת רגלי ולהודיע. היה ואין יודעים, אז ברמת העיקרון על בסיס של טלפון כי יש בזה פוטנציאל של נזק לרבים. נכון מאוד שבני אדם רבים בעוונותינו המרובים חושבים שכבר חלפה הסכנה של הקרונה מעלינו, ואין לא כן. נכון שבעזרת השם יתברך הגרף התחיל להשתטח ואפילו נעצרה התמותה, אבל עיננו רואות ולא זר שבמשך חג השבועות בשבת, ולאחר שניתנו הקלות ובצדק לשוב למקומות עבודה וכן למסעדות, לים וכיוצ"ב. הנה אתמול בלילה, במוצ"ש כבר עמדנו מול גרף איום ונורא, עליה תלולה מאוד, מאוד. נכון אין אנו יודעים אם זה שינוי במגמה, אבל זה שינוי סטטיסטי בעל משמעות ואפילו שלושה נפטרים נוספו. כלומר, הפוטנציאל של הסכנה טרם חלף, הוא עדיין קיים. ולכן, אין צל של ספק שברמת העיקרון אם רואים בני אדם מפרים את ההוראות עלינו בטוב טעם ודעת להוכיח אותם. לומר להם, כי סוף סוף כולנו בסירה אחת. כולנו בספינה אחת. היה ומדובר ביום שבת, שוב נמצא את יכולתנו נעיר בדרכי נועם, גם לאנשים שהם רחוקים מאיתנו בהשקפת עולם ודעת ואשר אולי הדתיות שבנו עלולה לגרום להם להתווכח איתנו גם בנושא הדתי, דבר שהוא לא רלוונטי לעניין כי אנחנו מדברים על נזק לרבים וכולם בסירה אחת. אבל צריכים. אלא מה צריכים להיות חכמים שגם אם חלילה קיבלנו תשובות מתנצחות, מתלהמות בגין העובדה שאנחנו דתיים, אין אנו צריכים להיגרר אלא לעזוב ולנסות את הדרך השניה. שאם אנחנו מכירים איפה המוקד, נלך רגלית לשם. אין אנו מכירים, ברמת העיקרון מותר לצלצל למוקד ולהזמין את המפקח שיטפל בהם, כי עינינו רואות ולא זר שבעוונותינו המרובים המגפה טרם הועברה מעלינו ושככל שאנחנו רוצים, הרי להקל הן בגלל התפילות והן בגלל העבודות בלי... אין כלכלה וכלכלה זה גם נזק לרבים, זה עניין של עוני, זה עניין של... זה גם קיומה של המדינה ברגע שהיא תהיה חלשה מוקפת מול אוייבים לא תוכל לעמוד ולהתקיים. ולכן אין צל של ספק שחייבים לעשות הכל כדי לגרום בדרכי נועם, אבל באופן מושכל, מושכל תרתי משמע בדרך ההערה וגם ברמה של הדירוג ההילכתי מתי ואם צריך לחלל את השבת כדי למנוע את ההתגודדויות הללו שיש להם פוטנציאל של סכנה.