קבלו מגמ"ח כסאות בהשאלה לשבעת ימי האבל, האם רשאי המשאיל לדרוש הכסאות טרם סיום ה"שבעה"?

היש לדון מקרה זה בדיני השומרים שיהיה אולי פטור באונס כתוצאה מהשכחה עקב התאונה?

מה הבדל בין דיני השומרים (שומר חינם או שומר שכר) לדיני שומר אבדה שבעליה אינם ידועים?

בנסיבות שאין אפשרות למצוא את בעלי האבדה, האם המוצא ישמור אותה עד לסוף ימיו?

היש הבדל בדין אם אותו כסף נגבה לעניים באופן כללי או נגבה לעני מסויים?

באילו נסיבות יתחייב המנהל שפשע בשמירה למרות שהכסף נגבה דווקא לעני מסויים?

במקרה שהופקדו הכספים מחוץ לעמותה (בבנק וכד'), האם בנסיבות אלו ניתן יהיה לתבוע את הגורם שהפקידו אצלו?

במקרה של גניבת הרכב, האם יחשב הנוסע לשומר או רק אם קבל עליו שמירה במפורש?

היש הבדל בדין אם הנוסע המתמיד משלם לבעל הרכב עבור ההסעות או שהוא נוסע בחינם?

מהם גדרי הפטור: "אם בעליו עמו", האם דווקא כשמדובר בשכירות רכב עם הנהג שגם הוא משועבד לשמירת הרכב?

האם התשלום לחניון הוא בגין שכירות זמנית של מקום החניה או גם בגין שמירת הרכב?

מה ההגיון העומד בבסיס משפט התורה המחייב באחריות את מוצא האבידה כשומר שכר למרות שהוא עושה טובה למאבד?

כיצד מתייחס המשפט הכללי לגניבת רכב מחניון כאשר בעלי הרכב הפקידו את מפתחות הרכב בידי האחראי על החניון?

נאלץ השומר לצאת לחו"ל ולא הצליח ליצור קשר עם המפקיד, האם רשאי למכור החפץ ולשמור הכסף עבור המפקיד ? 

האם למפקיד קיימת עילה לטענה נגד השומר לפיצוי כספי על בסיס הערך הגבוה ביותר של החפץ שהופקד?

בנסיבות שהשמירה מגבילה את השומר, מה עליו לעשות ע"מ שלא יחשב לשולח יד בחפץ שניתן לו לשמירה?

מדוע אין בעל הכסאות רשאי לתבוע החזרתם טרם סיום שבעת ימי האבל והרי לא קצב זמן בהשאלת הכסאות?