כיצד ינהג המתפלל בנוסח הרמב״ם בציבור אחר, ומה מנהגי הציצית, התפילין והסליחות?
שלום!
אני בעל תשובה ממוסקבה. בבית הכנסת אני מתפלל מתוך סידור הרמב״ם, ובבית מתוך תכלאל «תורת אבות».
הקלטה נדירה של אשמורות (סליחות) מפי מארי יוסף קאפח זצ"ל בירושלים שנת תשי"ב (1952) כמעט שעתיים וחצי של סליחות, ראשון עולה מארי יוסף הש"צ השני אינני יודע את שמו והשלישי הוא עזרא טובי, לאחר האשמורות שומעים את תפילת שחרית עד סוף הזמירות.
מתוך ערוץ יוטיוב-
http://www.youtube.com/watch?v=jRht7IZ8kpg
שלום!
אני בעל תשובה ממוסקבה. בבית הכנסת אני מתפלל מתוך סידור הרמב״ם, ובבית מתוך תכלאל «תורת אבות».
האם "עניה סוערה" לפי שבע דנחמתא או "מחר חודש" לפי דין התלמוד?
מדוע בתלמוד התמודדו עם בעיה דומה של ר"ח אב שחל בשבת ואילו שאלתנו לא נדונה כלל בתלמוד?
האם יש הבדל במדרג ורמת החיוב של תלת דפורענותא ביחס לשבע דנחמתא? מהי השתלשלות המנהגים בנדון בין העדות השונות?
אנו ציבור מתפללים בבית כנסת תימני בקדומים. זה כבר כמה שנים שלצערינו איננו מצליחים לומר אשמורות במנין. הציבור מתקשה להגיע בשעות שנהוגות ומותרות עפ"י ההלכה, ואנחנו לצערי גם "מאבדים" את הדור הצעיר שלא זוכה בכלל לומר אשמורות במהלך כל חודש אלול והימים הנוראים.
שאלתי כבוד הרב, האם ישנה אפשרות כזו או אחרת לומר את האשמורות בשעות הערב המאוחרות אבל עוד לפני חצות הלילה?
האם בתור חזן בבית כנסת שאומרים את הפיוט אראלי מרומים וכת יש למעלה באשמורות. עלי לאמרם או לדלג?
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
אלול התשס'ט, רצף טרגי של מעשי פשע ואלימות מזעזעים (אינוס, התאבדויות, ביתור גופות) בימים אלו, מהו שורשם? האם הפכנו לגרועין שבאומות כדברי חז"ל?
אברהם אבינו טבע המטבע: "רק אין יראת אלודים במקום הזה", האם לשיטת החיים החילונית יש אלטרנטיבה אחרת לאיכות חיים נקייה משפך דם ואלימות קשה?
האם המחנה של שומרי המצוות מחוסן מתופעות השחיתות ועבירות שבין אדם לחבירו ומה הוא יכול להקרין לאחינו שאינם שומרי מצוות?
המשך לפרסום על נסיעה לאומן - https://net-sah.org/he/node/4302
שלום כבוד הרב,
אם הנושא המרכזי זה עזיבת המשפחה ואומנם אם לאישה יש שמחה בכך שהבעל נוסע
היכן יש בעיה?
בדידי הווה עובדא, אנחנו זוג צעיר שמתחברים לדרך של רבי נחמן ואשתי לוחצת עלי כן נוסע. (לי קשה כל הטרדות של הנסיעה).
הטיעון שהרב אמר שנשארים עד אחרי סוכות. המציאות מראה שרוב רובם של הנוסעים חוזרים מייד בתום החג.
העובדה לכך שמחירי הכרטיסי טיסה גבוהים יותר בטיסה מייד לאחר צאת החג לעומת יציאה במועד מאוחר יותר.
הסליחות של היום שמלוות שירה ומוסיקה - מה דעת הרב על זה?
והרי בתלמוד נאמר "שאין מלאכי השרת מכירים ארמית"? ומי יסייע, לפי רש"י, להכניס תפילת האדם לפנים מן הפרגוד?
האם כולם מסכימים עם פרוש רש"י למימרה זו, והרי מלאכי השרת קורין מחשבתו של האדם? (קושית בעלי התוספות)
כיצד יפרש הרמב"ם את אימרת חז"ל זו ומדוע לא מנה בדברים המעכבים את התפילה את המתפלל שלא בלשון הקודש?
שלום וברכה לכב' מורנו ורבנו.
שאלותי
א). האם אדם שקם משנתו לפני עלות השחר, כגון בימי אלול וכדו' חייב בנטילת ידיים שחרית ? ואם חייב, האם עליו ליטול בברכה?
ב). האם דין קריאת התורה וההפטרה במנחה של ט' באב כדין קריאת התורה בתענית צבור רגילה, ומכאן לא שייכת ההפטרה ובמיוחד לאומרה בברכה?
יורנו הרב דעת, יגדיל תורה ויאדיר