המשכים לסליחות, האם יקדים ברכות התורה עם ההשכמה או לאחר הסליחות?

שאל השואל, האם כשאדם משקים לסליחות יברך לפני הסליחות את ברכות התורה או רק לאחר מכן? והתשובה רצוי ביותר לברך את ברכות התורה מיד כשאדם קם. במיוחד שהנהיגו לנו לומר ברכות הכהנים ועוד כמה ברייתות. אז גם אם הסליחות לא נכללות בכלל לימוד תורה, הרי כבר הוא נהגנו לומר כמנהג יום יום אחרי ברכות התורה גם פסוקי תורה וגם ביתות גם תורש בכתב וגם תורש בעל פה ואז האדם מסודר יותר הועיל ויכול להיות שהאדם יגלוש בלי מסים לב מן הסליחות לתפילה ואחרי קריאת שמע ב-18 אם הוא יזכר שהוא לא אמר ברכות התורה כבר לא יוכל לומר ברכות התורה הואיל והוא כבר יוצא ידי חובה בברכת אהבת עולם שהיא הברכה שלפני קריאת שמע ששם אנחנו מדברים על בתלמדנו צורתך והיא נחשבת בדיעבד כברכת התורה כך אמרו חכמים כך נפסק בהרמבם כך נפסק בשולחן ערוך אלא הם דברי חכמים בגמרא על אחת כמה וכמה שאנחנו כאן הנהגנו שלפני הסליחות אנחנו לומדים חצי שעה שנה שאז בוודאי וודאי יש לומר את ברכת התורה לפני כן והנה באמת רבנו לא חילק שום חילוק אלא כדרכו בקודש אמר בפרק שביעי לכות תפילה הלכה שלישית בשעה שיקת בסוף שנתו מברך הוא על מתתו כך אלוהיי הנשמה וכולת כלומר גם כשאדם משכים קום הרבה זמן נעלות השחר אם זוהי כבר העקיצה האחרונה שלו משנתו באותו לילה כגון שיש לו כל מיני עסוקים לעשות באותו זמן אזי הוא מברך את ברכות השחר למרות שעוד לא הגיע השחר כי זוהי שינתו וזהו סוף שינתו דבר שני בהלכה כ אומר הרמבם בהלכה י המש לקרות בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין בתורה שבעלת פה נותן לידיו תחילה הוא מברך את השלוש ברכות והלכה הזו היא נועדה לאותם אלה שקמים בלילה ללמוד תורה ואחר כך מנמים עוד קצת וקמים לתפילה אז אף על פי שברכות השחר הוא עוד לא אומר אבל ברכות התורה הוא כן אומר כיוון שהוא הוא מתכוון ללמוד תורה ואנחנו מברכים ברכות התורה פעם אחת בכל יום מצד הדין היינו צריכים לברך מתחילת הלילה כי היום מתחיל מן הלילה אבל כיוון שאנחנו מצווים ללמוד תורה והגית בהם יומם ולילה גם ביום וגם בלילה ובית שלא נשמעה בו תורה בלילה אמרו חכמים עזר לך המליצה כאילו אש אוכלת והכוונה אש ניצרים יכולה עלולה לבלבל אותם בינו לבין עצמו בינו לבין אשתו וכן אחרים לכן אנחנו מברכים את ברכות התורה אחרי השינה פעם אחת בשביל כל היום מאז מתחיל ללמוד תורה ביום ובלילה בעקידה ביום יומם ולילה אז כיוון שאדם השקים קום ללמוד תורה אז הוא מברך את ברכות התורה אף על פי שעדיין לא מברך ברכות השחר כי מתכוון לאחר מכן עוד לישון ואחר כך לקום לתפילה אבל אין צל שספק שאם זו כבר קיצתו אחרונה לא אותה שינה בין כך ובין כך הוא מברך את ברכות התורה ואת ברכות השחר על דרך פיותם לפי הרמבם וכולי אז ככה שמהחינה הזו זה הולך הכל ביחד אבל מרן השולחן ערוך באור חיים סימן מ ו סעיף ט כתב לא יקרא פסוקים קודם ברכות התורה אף על פי שהוא אומרם דרך תחנונים ויש אומרים שאין לחוש כיוון שאינו אומרם אלא על דרך תחנונים כלומר מה יהיה אם אדם קם ואומר מזמורי תהילים על דרך תחנונים אז סברה ראשונה אומרת יברך ברכות התורה ואחר כך יאמר מזמורי תהילים סברה שנייה אומרת לא נורא זה בסך הכל תפילה מה לי אם הוא מתפלל בצחות לשונו מה לי הוא משתמש בצחות לשונו של דוד המלך נאים זמירות ישראל זו הסברה השנייה כי שאומרים שאין לחוש כיוון שאינם שאינו אומרם אלא דרך תחנונים ונכון לחוש לסברה ראשונה זה מרן אומר שאפילו אם אדם עומר מזמורי תהילים יאמר לפני כן את ברכות התורה הדגחה הרמה אבל המנהג כסברה אחרונה דהיינו שאם הוא קם ואומר מזמורי תהילים עוד לא אומר את ברכות התורה אלא לאחר מכן והמחלוקת הזו בין מרן ובין הרמה היא שגרמה למבוכה יחס למשקימים קום לסליחות אצלנו ברוך השם בסליחות יש גם אזמורי תהילים וגם תחנונים שלקוחים פסוקים בתורה בין כך ובין כך לפי מרן נברך לפני כן וגם כאמור לפי המלצתנו בין כך אנחנו אומרים פקל פשוט חבילה אומרים את ברכות התורה ומיד אומרים ברכת כהנים וברייתא וכולי אלו דברים שאין להם שיעור אז מטבע הדברים התגמרנו מבחינה זו כבר כבר יצאנו ידי חובה ואז ממשיכים את הסליחות על אחד כמה וכמה כאמור שהנהגנו שאנחנו גם לומדים איזה חצי שעה לבני כן בוודאי ודאי שנלך לפי מרן בדבר הזה הרמנה מוצאין מנהג כסברה אחרונה שהרי בני הסליחות מתפלים הסליחות ואחר כך מברכים על התורה עם סדר שאר הברכות כיוון שהרי נהגו לברך את ברכות השחר בבית הכנסת קומפט משום עמי ארצות דהיינו חששו שמה יש בני אדם שלא יודעים לברך ואז על ידי שישמעו את ברכות השחר בבית הכנסת יצאו ידי חובה בית הכנסת זה היה מנהג שהתפתח מתקופת הגאונים וכן בכל יום כשנכנסים בבית הכנסת אומרים כמה פסוקים תחנונים ואחר כך מברכים על התורה ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר ואין לשנות וטוב לומר בשחרית אחר שמע ישראל ברוך שכבוד מלכותו לא בעת כי לפעמים שוהין עם קריאת שמע לקרותה שלו בזמנה ויוצא בזה עד כאן אז יוצא ל סיכום שבעצם באנו למחלוקת מרן והרמה אם ביני סליחות יש להבקדים את ברכות התורה או לא אחרם שלפי הרמה לאחרם לפי מרן להקדימם וכאמור אנחנו מורים ובאים לפי מרן להקדימם וביוחד לפי המנהג שהנהגנו וזו הדרך העולה בתאל כאן המקום שוב לעיר ח על זה שברוך השם מקבצים באים ואומרים סליחות וכולם עטובים בטלית ושתוקעים בשופר בתפילה של ציבור ותחנונים וכולם ביחד איש אחת חברים כי אתמול הגיע אליי טלפון מאחד החברים היקרים שאומר הכוחות מדלדלים בבית כנסת רמבם בבית כנסת שיבת ציון וכוללב מה עושים כדי לעורר את הציבור לתפילה והנה החנמי יש קושי גדול לפי המנהג האמיתי שעדיין נוהג בשתי בתי הכנסיות הללו שאומרים את כל הסליחות שזה מחלה קרובה בשעתיים וחצי שלוש שזה באמת קשה לכל אלה שלא קמים אללה שקמים זכנים ולא תמיד כוחם במטניהם וכולי אז יש מה שנקרא ירידה ואין פשו ספק כל מי שזמנו בידו ויכול ללכת בתי הכנסיות אלו ולשתוח את החנונים ולעורר את כולם ל בתחנונים ובכל עומק הלב ברכה תהיה לו משמיים אבל לפחות לפחות טוב טפח ועומד מתשעה ונופל מה שהנהגנו לומר את האשמורות במחסה של שעה תוך שאנחנו עושים בדלוגו עליי אהבה מדי פעם בפעם זהו הדבר שמבטיח לפחות פחות איזשהיא מנה רוחנית אלולית לכל יהודי ויהודי ולכן כל מי שאתם בטוחים שבו ואחי הוא לא ישתלב במניינים של אבותינו הזקנים שהשם יעריך מהם בטוב שנותן בנעינים קראו לו השפיעו עליו להגיע לכאן ובעזרת השם נמשיך כולנו להתפלל מעומק הלב כי אנחנו זוקים ברמה האישית ברמה של כלל ישראל ובמיוחד בימים האלה אם זה מדינה מחלות אם זה מדינה אלימות אם זה מדיין הגשמים כל כך הרבה הרבה הרבה דברים לכן לעורר את הציבור לבוא ולהתפלל מעומק הלב והקדוש ברוך הוא הוא ישמע את תפילותנו וישאנו במהרה בימינו אמן חנינו בנגש