שאל השואל ואמר מי שראה אתמול את הרס העשרה בתים או תשעה בתים שבעופרה, האם הוא צריך לברך ברוך הדיין האמת או לא? מה מקורה של השאלה?
הגמרא במסכת ברכות דף נח' עמ' ב': "תנו רבנן הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה. בחורבנן אומר ברוך דיין האמת."
ולכן הוא שואל מאחר ורואים בתי ישראל בחורבנן וזה בארץ ישראל, האם צריך לברך ברוך דיין האמת? עלינו לברר את המשמעות ההילכתית של הבריתא הזו.
הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה
הביטוי הזה הוא מאוד מעניין, ברוך מציב גבול אלמנה. אבל לפני כן, איזה בתי ישראל וישובן? הרי"ף אומר בתי כנסיות שחרבו או שעכשיו נבנו. אבל רבנו הרמב"ם לא כתב כן, והרבה פוסקים לא כתבו כן ולכן מורי יוסף קאפח הלך בדרך שכל בתי ישראל בישובן. כל ישוב חדש ולאו דווקא ישוב ישן שחרב ובונים אותו. חברון ובונים, שכם ובונים, הדבר פשוט שיישוב יהודי שילה ובונים, כל ישוב יהודי שחרב ובונים אותו. אז ברור שמברכים ברוך מציב גבול אלמנה. אלא אפילו ישוב חדש במקום שאף פעם לא היה ישוב ישן והוא נבנה לדעת מורי, צריך לברך ברוך מציב גבול אלמנה.
מה זה אלמנה? לא נאמר גרושה. עם ישראל בגלותו ובחורבנו הוא איננו כגרושה מאת ה' יתברך אלא הוא כאלמנה. מה ההבדל בין אלמנה לבין גרושה? גרושה ספק בכלל אם בעלה יחזור אליה. אבל אלמנה יש לה שתי הגדרות. יש אלמנה שבעלה מת ויש הביטוי בקינת איכה "היתה כאלמנה". מה זה כאלמנה? אישה אשר בעלה יצא למדינת הים, לא יודעים חי, מת, יחזור, לא יחזור ויש את הציפיה הדרוכה שהוא יחזור. אז כאן כשמדובר מציב גבול אלמנה, מתכוונים לביטוי כאלמנה שיש בקינת איכה שאנחנו כן מצפים שה' יחזור וישרה שכינתו בציון. ז"א הביטוי אלמנה כאן מראה עד כמה אנחנו מצפים ומאמינים שה' יחזור וישרה שכינתו בציון ויבנה את בית מקדשנו. ולכן כשרואים בתי ישראל וישובן, אומרים ברוך מציב גבול אלמנה.
הרואה בתי ישראל בחורבנן אומר ברוך דיין האמת
היו כאלה שאמרו שדווקא בתי עשירים, אבל מורי יוסף קאפח אומר לא, לאו דווקא בתי עשירים, כל בתי ישראל בחורבנן מברכים ברוך דיין האמת. ומשום כך, מורי הורה שבגוש קטיף כיוון שראינו את בתי ישראל בחורבנן אזי מברכים דיין האמת.
הרס בתים מכח החוק
ומכאן לבתים בעופרה. עלינו לדעת שיש לא אחת הרס של בתים מכוח החוק. למשל, ניתן דוגמא, יהודי השיג גבול של יהודי אחר ובנה על שטחו בניין. בא בעל הקרקע רשום בטאבו, אומר סליחה, זה שלי, אני גם לא מעוניין בבניין הזה. יש לי תוכנית לבנות משהו אחר לגמרי, להפך. הבניין הזה רק מפריע לי בתוכניות שלי. מאחר וזה מפריע לו בתוכניות שלו, ולא יכול להשתלב בתוכניות שלו, אזי הורסים את הבניין. אי אפשר לבוא לומר שהרס בניין כזה מברכים עליו דיין האמת, הואיל והוא נעשה מכוח דין צדק. זה שלו, והוא צריך את זה בשביל תוכניותיו וזה מפריע לו, אז אי אפשר לבוא לומר ברוך דיין האמת.
לעומת זאת, הדבר ברור שאם נניח הורסים בתים בשביל לפנות אותם לגויים כמו שנעשה בתוכנית התנתקות. לא כי גויים אמרו שהשטח של גוש קטיף הוא שלהם, אלא לפנות אותם בשביל גויים, שיהיו של גויים. זה נקרא ברוך דיין האמת, כי זה חלק בלתי נפרד מעקירת עם ישראל מארצו.
אבל בעופרה, הדבר תלוי, אם מדובר שיש פלסטינאי שאומר זה שלי ומוכח משפטית שזה שלו, אזי, אם בית המשפט מורהו כי אותו גוי איננו מוכן לספק בפיצוי כספי, ואותו גוי אומר, אני רוצה לבנות כאן ולגור כאן ונניח שלא תהיה לו בעיה לגור שם, כי יש עוד בעיות של בטחון וכו', אבל נניח. הרס בית כזה הוא איננו, אי אפשר להגיד ברוך דיין האמת, כי אסור לגזול גוי. ואדרבא גוזל גוי, מלבד איסור גזל מן התורה יש גם חילול השם. אבל כשגוי אומר זה שלו, וזה לא מוכח, ועוד לא הוכח משפטית וביהמ"ש אומר להרוס את הבניין. כיוון שלא מדובר על פלסטינאי פלוני, ואומר אני רוצה לגור כאן וכו'. עדיין זה נובע מתוך המאבק, ישראל או אומות העולם על ארץ ישראל. ומשום כך, כיוון שהוצע לביהמ"ש שיאטמו את הבתים, ואם באמת יוכח משפטית שהקרקע הזו היא של פלסטינאי מוגדר פלוני אלמוני, ואם באמת יוכח שהוא לא רוצה להסתפק בפיצוי. ואם באמת יוכח שהוא רוצה, שהוא יכול להשתלב במקום ולבנות, אז באמת, לא מברכים ברוך דיין אמת. אבל אם כל הדברים האלה לא יתקיימו, אז זה בא מתוך עניין לא רק היבט של גזל אלא בעיקר מההיבט של ישראל והאומות, הקונפליקט על ארץ ישראל.
ולכן, כל שחורבן בית בישראל נובע בגלל הפקפוק או הזכות שלנו על ארץ ישראל, צריך לברך דיין האמת. ולכאורה היה צריך לברך דיין האמת בשם מלכות. אבל כיוון שבכל זאת הדבר נעשה מנקודת ראות לפחות של כמה שופטים, אינני יודע, שמדברים מהצד של גזל של גוי, לכן לא יברך ברוך אתה ה' דיין האמת, אלא יברך ברוך דיין האמת בלי שם מלכות כי כאמור בכל זאת יש כאן היבט שהחורבן הזה לא נעשה רק מהגדר של צדק במובן של גזלה מאדם פרטי אלא מהויכוח למי שייכת ארץ ישראל.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת בירה
שלום וברכה
מדוע ברכת בירה היא שהכל ולא האדמה, כמי שלקות?
שמעתי סברה כי זורקים את השעורים\חיטים.
אבל גם במי צימוקים זורקים את הצימוקים... אז מה ההבדל?
תודה רבה
ברכה
לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! אני עובדת במקום מסויים ששם אין לי כ"כ זמן לאכול באופן מסודר. לכן אינני לוקחת כריך המצריך נטילת ידיים וברכת המזון אלא דברים שברכתם מזונות (בורקס, רוגלך, עוגיות וכיוצ"ב), ואותם אני אוכלת תוך כדי עבודה. השאלה שלי: האם זה נחשב קביעת סעודה, המחייבת בכל מקרה בנט"י וברהמ"ז? ומה הדין אם אני לא אוכלת את כולם בבת אחת אלא לדוגמא בורקס אחד בשעה? ואיזו ברכה אחרונה עלי לברך?
תודה רבה מראש!
2 שאלות
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
א. איך לדעת רבינו ומארי נוטלים מים אחרונים?
ב.מה הברכה על ארטישוק?
תודה רבה ויהי רצון שתשא ברכה בכל מעשה ידיך.
האוכל עוגה ותפוח, ברכה אחרונה.
שלום לרב
האוכל עוגה ותפוח. האם ברכה אחת להם מעין שלוש, או שתי ברכות מעין שלוש ובורא נפשות?
תודה רבה.
ברכות
שלום כבוד הרב
בננה וסברס, מה מברכים ולמה?
תודה
אייל
ביאור ברכת "בורא נפשות" וצורת כעך
שלום וברכה, מהי משמעות מילות הברכה "בורא נפשות רבות, על כל מה שברא, (חי העולמים)"? האם צורת כעך"בייגל היא צורת פת, ונברך "המוציא", או שמא אינה צורה פת, ונברך "מזונות"? ברוך תהיה, רבנו.
מתי מברכים ברכות השחר על סנדלים, יציאה לדרך ומעשה שכבר נעשה?
שאלה 1:
האם ניתן לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" על סנדלי שורש? כיום לכאורה נראה שהם .
ממש מנעל לכל עניין.
שאלה 2:
אני אחראי השכמה בבוקר בישיבה בה אני לומד.
האם ברכת "המכין מצעדי גבר" יכולה להיאמר כבר כאשר אני יוצא מהדלת כדי להעיר או רק כאשר אני מתחיל לצאת לכיוון בית המדרש לתפילה. בעצם מה נחשב יציאה לדרך?
שאלה 3:
אם כבר נעלתי נעליים/התלבשתי/רקעתי את רגליי על הארץ/פקחתי עיניי וכו האם אני יכול לברך אחרי המעשה? ואם לא, האם אני יכול לחזור שוב על הפעולה כדי לברך? (לדוגמה להוריד את הנעל ולנעול שוב, לברך כאשר רגליי שוב על הארץ וכו)
קפה בוץ
שלום מארי ערוסי
1. מה ברכה על קפה בוץ. למדו עם חברה וסכמנו רובם ככולם שברכתו העץ וזה המקור ירקות שדרכן להישלק ששלקן–מברך על מי שלק שלהן, בורא פרי האדמה
2. האם oats קוואקר הוא אחד מחמשת המינים
תודה רבה ושכרו כפול מן שמים
כיצד נוהגים בכהן שעלה לדוכן לברכת כהנים כשהוא נועל נעליים?
אם כהן עלה לדוכן עם נעליים לברכת כהנים מה הדין או המנהג
ברכת ק"ש והגומל
לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, מספר שאלות:
1. רבנו בהלכות ק"ש פרק א, הלכה י"ג, שמברך ק"ש לפניה ואחריה כל היום. לפי זה, האם אדם שאיחר ולא קרא ק"ש ותפילה רשאי גם לברך עד חצות היום? ולא רק להתפלל?
2. האם נסיעה מקרית אונו עד בסיס צבאי באמצע המדבר (ליד אילת) והפוך מחייבת בברכת הגומל?
תודה רבה ויישר כח!