תכנים לקריאה נוספת
האם אבל בתוך שבעה יוצא לבית הכנסת בתשעה באב לפי מנהג תימן?
אבל שיושב שבעה בתוך תשעה באב יכול להשתתף בתפילות יום ט' באב בבית הכנסת הכולל קינות על חרבן ירושלים וקריאת איוב כמנהגינו?
תשעה באב...
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
האם התוספת לתענית תשעה באב היא בגדר תוספת מחול על הקודש?
רבנו כותב בפירוש המשניות שבתשעה באב יש להוסיף מן החול על הקודש. האם יום מר ונמהר זה הוא קודש? אומנם 'קרא עלי מועד' אבל זה מועד 'לשבור בחורי'?
נער שטרם הגיע לגיל מצוות, האם יש חובת חינוך לתענית ט' באב או לחילופין למנוע ממנו לצום?
מדוע נזכר בתלמוד חיוב חינוך קטנים לתענית יום הכיפורים ואילו לחינוך הקטנים לתעניות בגין החורבן אין זכר? ט' באב שנדחה ליום ראשון, מה דינו של הנער אשר באותו יום ראשון מלאו לו 13 שנה ויום אחד? האם למרות שאין חובה לחנך הקטנים לתענית ט' באב, רצוי מטעמי חינוך לתת לזה ביטוי בארוחה צנועה בלבד?