בידוע הלכה היא: אבל אסור לאכול ביום הראשון משלו. האם ישנו חיוב על שכנים או מכרים שיאכילוהו משלהם? האם ביום הראשון היו נמנעים האבלים מלאכול? א"כ היש מקור הלכתי לסעודות ההבראה שעורכים המנחמים? עבר היום או נקבר בלילה ולא הביאו לו המנחמים סעודת הבראה, האם בנסיבות אלו רשאי האבל לאכול משלו?
מה רוצה הרמב"ם לאותת לנו בתוספת שלו "ואינו מחסר כלום" על דברי הגמ' שאם חל ט' באב בשבת אוכל כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו? האם יש לחוש לדיעה שרצוי בשבת להימנע לפחות מאכילת בשר כאשר לא ניתן להחיל הדינים המיוחדים של ערב ת"ב שחל בחול? האם מותר לאכול בשר ולשתות יין לכתחילה ע"מ לשדר את חומרת הפגיעה בקדושת השבת שאין לנהוג בה אבלות בפרהסיה?
