במשנה מסכת תענית, פרק ד', משנה ו' נאמר: "מי שנכנס אב ממעטין בשמחה". אלא שבגמרא תענית הוסיפו "אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה". כלומר, אם יש ליהודי ריב ומדון עם גוי, אל לו להתעסק בענייניו המשפטיים בחודש אב כי המזל של היהודים רע.
מרן השולחן ערוך הביא את הדבר הזה להלכה בסימן תקנ"א. הרמב"ם מאידך כתב: "משנכנס אב ממעטים בשמחה", והתעלם מהביטוי "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה". והעיר בצדק הרב אברהם חממי כי רבנו אינו כותב עניינים סגוליים ולכן רבנו לא התייחס אליהם.
אך גם לפי מרן השולחן ערוך הכוונה היא ברמת הפרט, ברמת היחיד אומרים שאין לו מזל. המזל לא כל כך טוב, השעה לא משחקת לטובתו, וכדומה. אבל לעניין האומה כאומה, העם כעם, ברגע שיש לך אויבים סוררים, תוקפים אותך ומנסים לפגוע בך, ויש לך אויב מר ונמהר שרוצה להשמיד אותך, לא עושים חשבונות. אפילו אם זו התקפת מנע לא אומרים לא נתחיל כעת בגלל שזה ראש חודש אב או תחילת חודש אב. אם התנאים מתאימים לפי שיקולים מלחמתיים, הרי שיש לפעול מיד.
כמו שאמר משה רבנו בשעה שעמלק בא וזינב כל הנחשלים בנו. אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "צא ולחם בעמלק". בחר לך אנשים וצא להילחם בעמלק, ואני ואהרון וחור, העם והזקנים וכל אלה שלא יוצאים למלחמה, נלך לגבעה, אני אעלה לראש הגבעה, העם מסביב למטה נזעק, נתפלל, נתענה, כי עם ישראל כוחו גם ברוחו וגם בכוחו. גם בצבא וגם באמונה ובתפילה.
אז אכן, מה שצריך הוא שאם התנאים מבשילים ומצדיקים מכת מנע, לא לעשות חשבון ולא לקחת בחשבון שזה עכשיו חודש אב. הדברים הללו לא נאמרו על עם ישראל ואין סיבות כאלה על עם ישראל כעם, אלא להילחם ולהתפלל.
והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרנו וידבר אויבנו תחתינו ויגאלנו בגאולה שלימה.
תכנים לקריאה נוספת
ישיבה בתעה באב
שלום לכבוד הרב
עד מתי אסור לשבת על כסא בתשעה באב?
תודה רבה מראש
תספורת וגילוח בשבוע שלפני תשעה באב החל ביום ראשון
בשיעור שלמדנו השבוע במקומנו, אמר הרב שבשבוע הקודם לתשעה באב (ט באב החל ביום א ואין בו דיני "שבוע שחל בו") אין להתגלח ולהסתפר.
מהו מנהג עדת תימן בעניין זה
בתודה
כללי
1. יורנו כבוד הדרתו ולאחר בקשת מחילה לעניין מה שכתב בתשובתו לעניין כיסוי שער האישה ,שמנהג בנות ונשות תימן לכסות שער ראשן.(לשאלה מיום 11/8/05) ובטוחני כי לא נעלמה מעיניו, שלרבינו אחת הנשואה ואחת הרווקה מכסות שער ראשן. ומדוע לא כתב זאת אלא על צד המנהג ? 2. ועוד יורנו לעניין "בין השמשות" לערב ת"ב שחל בשבת האם יאסר כבין השמשות שליום הכיפורים באכילה ושתיה אע"פ שזמן שבת הוא? 3. וכן לעניין היולדת הנתונה בשעת לידה מבוהלת ופחודה וזקוקה לתמיכה מבעלה באחיזת יד, ואין תחליף.
צום
לק"י לכבוד מו"ר ערוסי הלוי . אשתי שתחי` סובלת לעיתים קרובות מכאבים בבטנה (נראה לעיתים שהסיבה עקב רעב) מזה זמן רב. הלכנו לבדיקות ובתחילה אמרו שיש לה חיידק. הביאו לה טיפול ע"י כדורים אך ללא הועיל. היא הלכה לעשות בדיקת גסטרו אך לא גילו כלום. הדבר נמשך זמן רב. לפעמים זה בא בתכיפות יתרה. לעיתים כואב לה עקב כך שהיא לא אכלה מס` שעות (אציין שהיא אוכלת מסודר). שאלתי: האם היא חייבת לצום או שניתן להקל לה? משום שאם היא לא תאכל יהיו לה כאבים חזקים. בברכה.
הוספה מחול על הקודש בט"ב
רבנו כותב בפירוש המשניות שבתשעה באב יש להוסיף מן החול על הקודש. האם יום מר ונמהר זה הוא קודש? אומנם 'קרא עלי מועד' אבל זה מועד 'לשבור בחורי'?