האם רשאי שליח ציבור להתפלל שלא על הבמה בניגוד למנהג אנשי המקום?

היש לעוברי אורח או לשכן זכות התגוננות מנזקי הענפים שפולשים לרה"ר או לתחום השכן ?

האם בנסיבות אלו מאבדים הבעלים של העץ את בעלותם על הפירות והענפים שנטו מעבר לתחום שלו?

מה דינו של הקבלן, האם רשאי לחזור בו כדינו של השכיר שיכול לחזור בו אפילו באמצע היום?
מהו מעמדו של רב קהילה, האם משועבד הוא לציבור או שהינו משועבד לה' מבחינה דתית?
כיצד יובטחו זכויותיו של הרב לפרנסתו, היש בנסיבות אלו שעבוד הדדי בינו לבין הקהילה?

מה היו המניעים להתפתחות המנהגים בקרב יהודי אשכנז שהיחידים נוהגים בתענית ציבור?

כיצד התייחסו חכמי אשכנז להתנגשות בין עיקר הדין של "תענית ציבור" לבין המנהגים שרווחו בקהילותיהם?

שאלו חברים לבית המדרש אשר זוכים ועוסקים בתורה יום יום. גם בתלמוד, גם במשנה, גם בהלכה, גם בענייני אמונה אבל גם הם מתמודדים עם שאלות שצפות ועולות בשיח הציבורי. הם שמעו בחדשות שיש חבר כנסת שמישהי התלוננה כנגדו שלפני 15 שנה הטריד אותה מינית, ומיד קיבל השעיה מיו"ר מפלגתו שיותר לא ישמש כחבר כנסת.

היו מחברי בית המדרש שאמרו, כל הכבוד, יש כאן סימן של הבראה רוחנית, של ערנות לרמה מוסרית, של צניעות וישר כוחם. בזה אנחנו רואים כאילו התקדמות לימות המשיח בעידן כזה מתירני, בעידן כזה שהכל מותרים לכם.