מה יכולה ההלכה לתרום לקיום תהליך תקין וראוי של מינוי לשרות הציבורי?

לאור זיכוי השר ליברמן במשפטו לאחר 17 שנות חקירה, כיצד מתמודד משפט התורה עם עינוי דין שכזה?

הישנה הצדקה להרחיק איש ציבור ממשרתו כאשר מוגש נגדו כתב אישום?

מהם המגרעות של השיטה המודרנית (הקרויה "דימוקרטית") לבחירת מינויים לתפקידים ציבוריים בכירים?

האם גילוי פרטים שקשורים בהתנהגותו של  מועמד למינוי הינו תקין או שזה גובל ברכילות ולשון הרע?

האם הסקופים שמחפשת התקשורת עלולים לגרום לדחיית הצטרפותם של אנשים מוכשרים לשרות הציבורי?

מהי הדרך המאוזנת שעל החברה לאמץ בתהליך מינוייים לתפקידים ציבוריים בכירים שיעודד הצטרפות כשרונות מחד ושמירה על טוהר המידות מאידך?

האם המנדט שניתן לנבחרי הציבור כולל גם נושאים שלא היו על סדר היום הציבורי בעת בחירתם?

היש לתת עדיפות לדעתם של נבחרי הציבור על הציבור גם בשאלות שנויות במחלוקת בגלל מומחיותם וידיעתם?

באלו נסיבות יחודיות, מן הראוי, לבצע משאל עם ועל מה יש להקפיד בעריכתו במיוחד כשהשאלה נוגעת לעם היהודי? 

שאל השואל ואמר, על רקע עובדה שבית ישראל היום עוסקים בקול גדול ובכל כלי התקשורת בעניין של דוח המבקר על מבצע או מלחמת צוק איתן.
מהי עמדת ההלכה? האם יש צורך בגוף ביקורתי? האם ההלכה מכירה בכך או איננה מכירה בכך?
במיוחד לרגל העובדה שכבר כעת נשמעים קולות האומרים שההתיידנות וכל ההתעסקות בדוח המבקר על צוק איתן פוגעת בבטחון המדינה.