כיצד היועץ המשפטי כאדם שומר מצוות פועל בניגוד להלכה?

האם האיסור חל גם על כסף המתקבל ממכירת "חמץ שעבר עליו הפסח" לגוי?

האם שומר הפקדון יחוייב בתשלומי נזק בגלל שלא טרח להודיע לבעלים או למכור החמץ לפני זמן האיסור?

מה יהיה הדין כנ"ל במקרה של מכירה כאשר המוכר מוכן לקבל חזרה את יתרת החמץ הבלתי מנוצל?

באלו נסיבות זכאי המעביד התובע להשבע וליטול כפי תקנת חכמים?

באלו נסיבות יחייבו את העובד הנתבע להשבע שלא גנב  או לשלם למעביד תמורת הגניבה?

כיצד ההלכה מתייחסת להליך המקובל בחוק כ"פשיטת רגל" או למושג "תספורת" חובות של בעלי הון?

מהם הפתרונות שמציעה ההלכה לאדם שנקלע לנסיבות כאלה ע"מ להקל מעליו את לחץ הנושים?

מדוע שלא להכשיר הליך זה משום "דינא דמלכותא דינא" או משום מנהג המדינה?

הישנן נסיבות שלמרות השותפות יהיה זכאי רק אחד השותפים לרווחים שנצמחו לו?

במקרה דנן, היש הבדל בדין החלוקה אם היא נבעה מיוזמת המוכס או כתוצאה מבקשה של אחד השותפים או נציג שלהם?