נושאי השיעור:
1. פתיח - חשיבות ההיגוי והקריאה הנכונים ומקורות שונים בנושא. בליווי דוגמאות והמחשות שונות.
2. הסבר כללי על שלושה יסודות מהם מורכבת קריאה נכונה ושלבי הלימוד בשיעור זה.
3. תחילת לימוד ההגיה.
?ישעיהו יט יח - בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת.
עיר ההרס הופכת לעיר החרס, הקשר בין פירוש שם העיר בית שמש - העיר און - והעיר קהיר
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כה)
וכן במשנה, מסכת שבת פרק ב א. בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין
הפטרת תולדות במלאכי א
וַֽאֲמַרְתֶּ?ם בַּמָּ?ה אֲהַבְתָּ?נוּ
וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ.
וַאֲמַרְתֶּ?ם בַּמֶּ?ה גֵֽאַלְנ?וּךָ
שלום וברכה
1. בשאלה לגבי הגית שוא נע לפני אות גרונית בארמית שמעתי את כבוד הרב גורס בגמרא חולין דף נ"ג ,ב את התיבות -
א. שדרינֶהוּ -הנון בשוא לפני אות גרון ואמור לאומרו כאילו כתוב שדרינוהו והרב גרס הנון בפתח וכן בהמשך הדך בשאר התיבות - חנקינהו , ושדינהו, לישרינהו, ליסרינהו, למיחנקינהו, וכו
וכן בתיבה מפרחָן -הריש בשוא והחית בקמץ והריש אמורה להיות כאילו כתוב בה קמץ והרב גרסה בפתח
וכן אתי בהוּ - הבי אמורה להישמע בשורק והרב גרסה בפתח
אשמח אם הרב יבהיר לי הענין תודה .
שלום וברכה
1. אות הבאה בדגש כגון -שבת ,האם יש לכפול האות כאילו נכתבה "שב-בת"
.
הנושאים:
1. טעם "מאיילה" - חזרה קצרה*
2. כללי הטעמים היחודיים של ספרי איוב, משלי, תהלים
לק"י ג כ"ט סיון תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) הנוסח במאור האפלה (במדבר יג כב) "ויבא עד חברון, ולא נאמר ויבואו מלמד שלא בא אלא כלב לבדו, אמרו כיון ששמע כלב שאמר משה ליהושע יה יושיעך מעצת מרגלים הלך אל חברון ונשתטח על קברות האבות ואמר רבון העולמים יה"ר מלפניך שתצילני מעצת מרגלים ונתקבלה תפלתו." איך צריך לפרש? ואם כפשוטו למה התפלל להקב"ה על קברות האבות (כמובן השאלה לפי רבנו להבדיל ממי שכת' שזה מקום קדוש וטהור וכו')?
שלום וברכה
1. "בורא פרי העץ" הפ' בדגש או רפי
2. אות דגושה כגון שבּת - האם יש להגות אותה שב-בת או רק הכאה בחזקה של האות
וַיֹּ?אמֶר יַעֲקֹ?ב אֶל־אָבִ?יו אָנֹכִי? עֵשָׂ?ו בְּכֹרֶ?ךָ עָשִׂ?יתִי כַּאֲשֶׁ?ר דִּבַּ?רְתָּ אֵלָ?י קֽוּם־נָ?א שְׁבָ?ה וְא?כְלָה? מִצֵּידִ?י בַּעֲב?וּר תְּבָרְכַ?נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ (בראשית כז יט)
יוצאי דופן בקריאת השוא נח ונע לפי העניין