בקריאת פרשת פרה מופיעה אותה מילה פעמיים, ובכל פעם הבי״ת שבראשה מנוקדת אחרת. לאוזן שאינה מורגלת בכך ההבדל קטן, שכן במסורת הקריאה שלנו השווא הנע קרוב לפתח. מהרי״ץ הפנה את תשומת לב הקורא לכך שההבחנה הזאת נוגעת לדין עצמו.
האזינו לשתי הדוגמאות מפרשת פרה ושימו לב לתנועת הבי״ת בכל אחת מהן.
כיצד קוראים שווא נע?
לפי המדקדקים הקדמונים וכפי שנמסר בידינו, השווא הנע נוטה בדרך כלל לפתח. יש להגות אותו כתנועה חטופה ולהבדילו מפתח ממש. לפני יו״ד הוא נוטה לחיריק, ולפני אחת מאותיות הגרון הוא מקבל מעין תנועתה.
העצם כשהיא באיבר והעצם כשהיא לעצמה
בקריאת פרשת פרה שבפרשת חקת נאמר תחילה „בְּעֶצֶם אָדָם”, ובהמשך „בָּעֶצֶם”. מהרי״ץ העיר ב״חלק הדקדוק״ על הפתח שבמופע השני ורמז שיש כאן הבדל להלכה. ב״פרשה מפורשה״ מובא בשם הרב משה בעדני ביאור להערתו, על פי דברי הרמב״ם בפירוש המשנה בסוף הפרק הראשון של אהלות ובפרק השני של הלכות טומאת מת.
לפי הביאור הזה, „בעצם אדם” עניינו איבר כמות שהוא בגוף, עם גידים ובשר, ובתנאים שנאמרו בו הוא מטמא גם באוהל. בכתוב השני הפתח מורה על היידוע: כאן מדובר בעצם לבדה. לעניין הנדון היא מטמאה במגע ובמשא, אך אינה מטמאה באוהל.
באילו מים נאמר לרחוץ?
גם במילים „ורחץ במים” יש משמעות ליידוע. מדובר במי מקווה הכשרים לטבילה, שאינם שאובים ושיש בהם ארבעים סאה. קריאה המטשטשת את היידוע עלולה להשתמע כאילו די ברחיצה במים כלשהם.
מסקנת הדברים
דיוק בתנועה אחת שומר על ההבחנה בין שני דינים. משום כך גם שווא הקרוב בהגייתו לפתח ראוי לקרוא בדיוק כפי שנמסר.
כיצד נשמעת תנועת השווא הנע לפי מסורת הקריאה?
דרך כלל היא נוטה מעט לפתח, כעין חטף פתח. לפני יו״ד היא נוטה לחיריק, ולפני אות גרונית היא מקבלת מעין התנועה של האות שאחריה. גם כשהיא נוטה לפתח יש להבחין בינה לבין פתח ממש.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
הגייה וקריאה - שיעור טז - הטעמים ונגינתם
נושא השיעור:
הטעמים ונגינתם
מה אמר מארי דוד משרקי זצ"ל מגדולי חכמי תימן על לימוד הגייה וטעמים?
הגייה וקריאה - שיעור כג - הטעמים
הנושאים:
1. טעם "מאיילה" - חזרה קצרה*
2. כללי הטעמים היחודיים של ספרי איוב, משלי, תהלים
אות ו ההיפוך שמציינת זמן עבר ועתיד
דקדוק לפרשת יתרו "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ" (שמות יט יח) התמלא עשן בעבר
אין מאריכים בתיבת לא כדי שלא ישתמע כמילה לו
בענין השתטחות כלב על קברות האבות, נקוד רבא במסורת תימן
לק"י ג כ"ט סיון תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) הנוסח במאור האפלה (במדבר יג כב) "ויבא עד חברון, ולא נאמר ויבואו מלמד שלא בא אלא כלב לבדו, אמרו כיון ששמע כלב שאמר משה ליהושע יה יושיעך מעצת מרגלים הלך אל חברון ונשתטח על קברות האבות ואמר רבון העולמים יה"ר מלפניך שתצילני מעצת מרגלים ונתקבלה תפלתו." איך צריך לפרש? ואם כפשוטו למה התפלל להקב"ה על קברות האבות (כמובן השאלה לפי רבנו להבדיל ממי שכת' שזה מקום קדוש וטהור וכו')?
איך קרא מארי.
לכבוד ד"ר צמח קיסר הי"ו
ראיתי בקונטרס אלה אזכרה של הרב אביעד שמארי קרא כפי שהיה נהוג בתימן בדור האחרון וזה המסורת של הרב יוסף צוברי ואילו היום מציאים תאג'ים ע"פ תיג'אן ישנים שמסורתם שונה, באיזה תאג' עדיף להשתמש לפי מארי.
תודה רבה.
הגייה וקריאה - שיעור יב+יג
נושא השיעור:
כללי הגיית המילים מַה ? מָה ? מֶה ? למה ?
פתח גנוב
שלום וברכה, ידוע אצל התימנים שיש לקרוא מילים בעלות פתח-גנוב כך: 'הבטיַח', 'נניַח'. ולא 'הבטי(אַ)ח', 'נני(אַ)ח' כפי שקוראין רוב העולם. אני שואל לגבי המילה 'מסייע'. לכאורה צריך לקראה כך: 'מסיֵיַע', אלא שזה נשמע מאוד מוזר. האמנם כך? ברוך תהיה
הגייה וקריאה - שיעור ד
נושאי השיעור:
א. התנועות-חזרה קצרה.
ב. כללי שוא נע ונח.
ג.החטפים והגייתם.
דקדוק
שלום וברכה
1. "בורא פרי העץ" הפ' בדגש או רפי
2. אות דגושה כגון שבּת - האם יש להגות אותה שב-בת או רק הכאה בחזקה של האות
הגייה וקריאה - שיעור ו
נושאי השיעור:
א. חילוקי מסורת קריאה התלויים במנהג.
ב. האותיות הנחות ה"נעלמות" במבטא.
ג. כללי הגיית שמות אדנות ושם א-להים.
המילה קאי
שלום וברכה
האם נכון לומר "דבריו קאי על וכו'", או ש'קאי' זו לשון יחיד, ואפשר רק לומר כגון "המשפט קאי על וכו'"?